פסק-דין2 עמודיםנכלל בחיפוש

ע"פ 9267/96 שירין ברשידוב נ. מדינת ישראל

ניתן ביום

בקצרה

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

בית המשפט העליון דחה ערעור על הרשעה ברצח של אישה שנדקרה שש עשרה דקירות. נקבע כי לא נמצאה הצדקה להתערב בממצאי העובדה ולא הוכחה הפרעה נפשית חמורה המצדיקה הפחתת אחריות לפי סעיף 300א.

העובדות

המערער דקר את אשתו שש עשרה דקירות בסכין וגרם למותה. בית המשפט המחוזי הרשיע אותו ברצח. המערער טען לפרובוקציה ולהפחתת אחריות בשל מצבו הנפשי ונזק נוירולוגי מתאונת דרכים.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם היה מקום להרשיע את המערער בהריגה במקום ברצח?
  2. 2.האם יש להפחית מאחריותו של המערער לפי סעיף 300א לחוק העונשין?

הלכות

  1. 1

    אין מקום להתערב בממצאי בית המשפט המחוזי כי לא התקבלה גרסת המערער על פרובוקציה, והיסודות של עבירת הרצח נתמלאו

    ״בממצאים אלה, שאינם תואמים את אמרותיו של המערער במשטרה ואת השחזור, אין מקום להתערב״
    לציטוט במסמך ←
  2. 2

    לא הוכחה הפרעה נפשית חמורה או הגבלה ניכרת ביכולת המערער, ולכן אין מקום להפחתת אחריות לפי סעיף 300א

    ״אין בכל אלה ראיה לקיומה של הפרעה נפשית חמורה או הגבלה על יכולתו של הנאשם במידה ניכרת״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • רצח
  • הריגה
  • סעיף 300א
  • הפרעה נפשית חמורה
  • הגבלה על יכולתו של הנאשם במידה ניכרת
  • פרובוקציה
  • חוות דעת פסיכיאטרית

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

ב

בית המשפט העליון

בשבתו כבית משפט

לערעורים פליליים

ע"פ

9267/96

בפני:

כבוד המשנה לנשיא ש' לוין

כבוד

השופטת ד' דורנר

כבוד

השופטת ד' ביניש

המערער

:

שירין

ברשידוב

נגד

המשיב

ה :

מדינת ישראל

ערעור

על פסק דין בית המשפט

המחוזי

בתל אביב יפו מיום 31.10.96

בתפ"ח

452/95 שניתן על ידי כבוד

השופטים

סטרשנוב, המר, טימן

תאריך הישיבה:

יג

באייר תשנ"ט (29.4.99)

בשם

המערער

:

עו"ד חיים דויטש

בשם

המשיב

ה: עו"ד

אתי כהנא

פסק-דין

המערער דקר את אשתו שש עשרה דקירות בסכין, וגרם למותה. בית המשפט המחוזי בתל אביב יפו הרשיע אותו בעבירה של רצח, והמערער טען וטוען שהיה מקום להרשיעו אך בהריגה, ולחלופין שאחריותו היא מופחתת לפי סעיף 300א לחוק העונשין, תשל"ז1977-.

לא מצאנו ממש בשתי הטענות.

בית המשפט המחוזי לא קבל את גירסתו של המערער שהמעשה ארע עקב פרובוקציה של המנוחה, הכאתה את ילדיו, וקללותיה. בממצאים אלה, שאינם תואמים את אמרותיו של המערער במשטרה ואת השחזור, אין מקום להתערב. אנו סבורים שצדק גם בית המשפט המחוזי בקביעתו שנתמלאו בעבירת הרצח, שבוצע על ידי המערער, כל היסודות הדרושים.

הוא הדין בטענה שהיה מקום להפחית מאחריותו של המערער לפי סעיף 300א לחוק העונשין, תשל"ז1977-. לענין זה סמך הסניגור המלומד על אמירות בחוות הדעת הפסיכיאטרית שהוגשה ובעובדה שבעבר הוא נפגע בתאונת דרכים שגרמה למערער נזק ניורולוגי. דא עקא שאין בכל אלה ראיה לקיומה של "הפרעה נפשית חמורה" או "הגבלה על יכולתו של הנאשם במידה ניכרת" ועל כל פנים - לפי ממצאי בית המשפט המחוזי - המבוססים כיאות על חומר הראיות - הבין המערער את אשר הוא עושה ואת המשמעות המוסרית של מעשהו.

לפיכך אנו דוחים את הערעור.

ניתן היום יג באייר תשנ"ט (29.4.99).

המשנה לנשיא ש ו

פ ט ת ש ו פ ט ת

העתק

מתאים למקור

שמריהו

כהן - מזכיר ראשי

96092670.

B02

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

הלכות

  1. 1אין מקום להתערב בממצאי בית המשפט המחוזי כי לא התקבלה גרסת המערער על פרובוקציה, והיסודות של עבירת הרצח נתמלאו
  2. 2לא הוכחה הפרעה נפשית חמורה או הגבלה ניכרת ביכולת המערער, ולכן אין מקום להפחתת אחריות לפי סעיף 300א