ע"פ 9279/02 עוזי בכר נ. מדינת ישראל

השופט י' טירקל:

1.על המערער, בע"פ 9345/02, רפי סיטון (להלן-"סיטון"), ועל המערער בע"פ 9279/02, עוזי בכר (להלן-"בכר"), יחד עם חמישה נאשמים נוספים, הוגש כתב אישום (מתוקן) המייחס להם עבירות של קשירת קשר לביצוע פשע, סחר בסמים מסוכנים וניסיון לסחור בסמים, יצוא ויבוא של סם מסוכן והחזקת סמים מסוכנים שלא לצריכה עצמית. מדובר, בתמצית, בפרשה של 3 עסקות בסמים מסוכנים מסוג MDMA

(אקסטזי) בכמויות גדולות שבוצעו בתקופה בין חודש יולי 2000 לחודש פברואר 2001. בעסקה אחת מתוך שלוש העסקות רכשו הנאשמים מאות אלפים של כדורים וסחרו בהם. בשתי העסקות האחרות קשרו חלק מהנאשמים קשר להברחת כמויות גדולות של כדורי אקסטזי מאירופה לקנדה, במטרה להעבירן מקנדה לארה"ב. לצורך זה השתמשו הנאשמים, או אחדים מהם, במנוע של רכב, ברגלי שולחנות ובאורגן חשמלי.

2.למותר לעמוד על כל פרטי גלגוליהן של פרשיות אלה ועל גלגוליהם של הדיונים. די אם ייאמר כי בסופו של דבר הושג הסדר טיעון שבגדרו הורשעו שני המערערים על פי הודיותיהם. סיטון - שהיה הנאשם מס' 1 בכתב האישום - הורשע בארבע עבירות של קשירת קשר לבצע פשע, בשתי עבירות של סחר בסם מסוכן, בעבירה של ניסיון לסחר בסמים מסוכנים ובעבירה של החזקת סם שלא לצריכה עצמית. בכר, שהיה הנאשם מס' 2 בכתב האישום, הורשע בעבירות של קשירת קשר לביצוע פשע ויצור סם מסוכן שלא כדין. בגדר הסדר הטיעון, ביקש בא כוח המדינה להטיל על סיטון מאסר לריצוי בפועל לתקופה של 7.5 עד 8 שנים. עוד טען כי מעשיו של בכר מעמידים אותו במקום השני במדרג החומרה וכי מעשיו של הנאשם מס' 7, אליהו ביטון, מעמידים אותו במקום האחרון בדרגת החומרה. עוד טען כי יתר הנאשמים עומדים בין המערערים סיטון ובכר לבין נאשם מס' 7 במדרג החומרה.

בית המשפט המחוזי גזר על סיטון מאסר לתקופה של 9.5 שנים, מתוכן 7.5 שנים לריצוי בפועל והיתרה על תנאי. על בכר גזר מאסר לתקופה של 6.5 שנים, מתוכן 4.5 שנים לריצוי בפועל והיתרה על תנאי. על יתר הנאשמים גזר עונשים לפי מדרג החומרה הנזכר.

סיטון ובכר ערערו על חומרת העונשים שנגזרו עליהם. החלטנו לאחד את הדיון בשני הערעורים.

3.עיקר טיעוניהם של באי כוח שני המערערים התמקדו, כל אחד לפי עניינו, בטענה שמרשיהם הופלו לרעה וכי ההבדלים בין חומרת עונשיהם לבין העונשים הקלים יותר שנגזרו על יתר הנאשמים, מצדיקה הקלה בעונשיהם. במיוחד עמדו על ההשוואה בין העונשים שנגזרו על סיטון ובכר לבין עונשיהם של הנאשם מס' 4, מיכאל סויסה, והנאשם אברהם אלימלך שעונשו נגזר בנפרד. כמו כן עמד בא כוחו של בכר על נסיבות שונות שפורטו בתסקיר שירות המבחן המצדיקות אף הן הקלה בעונשו.

שמענו בקשב רב את טענותיהם המפורטות של באי כוחם של סיטון ושל בכר ואת תשובתו של בא כוח המדינה ונראה לנו כי ההבדלים בין העונשים הושתתו על נסיבות עובדתיות שונות ועל נסיבות אישיות שונות המצדיקות את ההבדלים. עוד ייאמר כי מידת העונש הראוי לכל נאשם ונאשם מתוך קבוצה של נאשמים, כאשר מידת החומרה של העבירות וגם מצבם האישי שונה, אינה ניתנת לשקילה מדויקת במאזנים או למדידה בסרגל ובמחוגה. עוד ייאמר, כי בית המשפט המחוזי נקט לגבי הנאשמים כולם, לרבות סיטון ובכר, מידה של קולא ולא החמיר עמם כלל וכלל. לא מצאנו, אפוא, מקום להתערב בעונשיהם של המערערים, סיטון ובכר.

ש ו פ ט

השופטת א' פרוקצ'יה:

אני מסכימה.

ש ו פ ט ת

השופט י' אנגלרד:

ברצוני להעיר בשולי פסק דין זה שתי הערות כלליות. רף העונשים שנקבע במקרה זה במסגרת הסדרי טיעון עם התביעה נראה בעיני נמוך מדי בהתחשב בחומרה היתרה של עבירות הסמים בהן הורשעו המערערים ושותפיהם. הפער העצום בין העונשים המקובלים בסוג זה של עבירות לבין העונשים שהושתו כאן במסגרת הסדרי הטיעון מכביד בעיניי על ביצוע מדיניות ענישה שיטתית מבחינה כלל-מערכתית.

הערה שנייה נוגעת לטיעונים בערעור על אחידות הענישה. דומה כי עקרון אחידות הענישה הפך בפי הסנגוריה להיות המבחן המכריע והסופי למדיניות ענישה. בכך יש הפרזה רבה והתעלמות משיקולי ענישה אינדיבידואלים. הדבר בולט במיוחד במקרה הנדון שבו ההבדלים בין העונשים קטן יחסית וזאת בשל רף הענישה הנמוך. בית המשפט המחוזי נתן את דעתו על הרקע האינדיבידואלי של כל אחד מן הנאשמים ואין כל מקום להתערב בשיקול דעתו שנומק כהלכה.

ש ו פ ט

לפיכך הוחלט לדחות את הערעורים.