ע"פ 9279/99 יופיאל ביטון נ. מדינת ישראל

המערער הורשע במסגרת הסכם טיעון בעבירות של ייבוא סם מסוכן והחזקתו של סם שלא לצריכה עצמית. מכח אותו הסכם עתרה המשיבה למאסר של 45 חודשים, בעוד באת-כח המערער ביקשה להסתפק ב24- חודשי מאסר בלבד.

בית המשפט המחוזי, (כבוד השופטת רינה משל (שהם), גזר על המערער 5 שנות מאסר מתוכם 3 שנים בפועל והיתרה על-תנאי, וכן קנס.

המערער בן 25 שנים, שירת שרות צבאי מלא וכבר אז נבדק על ידי פסיכיאטר שמצא אצלו מרכיבים של חוסר בשלות.

שרות המבחן מצא עוד כי המערער מתקשה להתמודד עם מצבי לחץ ומתח, ועל כן המלצתו היתה שלא להשית על המערער מאסר ממושך. נבהיר כי דעתנו היא שהעונש שהושת על המערער, בהתחשב בחומרתן של העבירות, אינו כזה המצדיק התערבותה של ערכאת ערעור. ואם חרף זאת החלטנו ללכת לקראתו קמעא, היה זה משום שעל פי התסקיר העדכני של שרות המבחן מיום 10.9.00 עולה כי המערער עבר תהליכים משמעותיים, עתה הוא בשל ובוגר יותר, וביטא רצון להמשיך בטיפול פסיכולוגי בו החל.

לאור זאת המליץ שרות המבחן על הפחתה מסוימת בתקופת המאסר, והמדינה הסכימה להפחתת-מה על מנת לאפשר העמדתו של המערער בפיקוח שירות המבחן למשך שנה.

לנוכח תקופת המאסר שבה נשא המערער עד כה, ולאור השיפור שחל במצבו, ולאור הסיכוי להעלותו על דרך המלך, החלטנו לקבל את המלצת שירות המבחן ואנו מעמידים את עונש המאסר שעל המערער לשאת בפועל, על 33 חודשים ויתר חלקי גזר הדין יעמדו בעינן. המערער ימצא בפיקוח של שירות המבחן למשך שנה מיום שחרורו מהכלא, וזאת לאחר שגם הוא נתן הסכמתו לכך.