ע"פ 9302/00 אלקיים דורדקר (סוקור) נ. מדינת ישראל

המערער הורשע על יסוד הודאתו במספר רב של עבירות המתייחסות למספר רב של מעשים שכולם סובבים סביב מאמציו האובססיביים להחזיר אליו את גרושתו שלא רצתה בחידוש הקשר עימו.

העבירות הן: תקיפת בן זוג, כליאת שווא, ניסיון לתקיפה הגורמת חבלה של ממש, איומים, התפרצות לדירה בכוונה לבצע פשע, סחיטה באיומים, כליאת שווא והצתה.

הוא נדון למאסר בפועל של 6 שנים וכן הופעל מאסר על תנאי של שנתיים שהוטל עליו בתיק אחר, אשר מתוכן, שנה אחת תרוצה במצטבר ושנה אחת בחופף ל6- שנות המאסר, כך שבפועל עליו לרצות 7 שנות מאסר. כמו כן, הוטל עליו מאסר על תנאי למשך שנה.

המערער סבור כי העונש חמור מדי ומבקש להקל בו. סנגורו המלומד מבקש להפנות להתנהגות החיובית בשנות שהותו בבית הסוהר, בו הוא משתתף בפעילות מסוגים שונים תוך הפנמת חומרת המעשים שביצע ותוך ניסיון לגייס כוחות להתמודד עם הקונפליקט בדרך חיובית. אכן יש לקדם בברכה התקדמות זו אלא שזהו רק שיקול אחד מבין השיקולים הרלבנטיים עליהם יש לתת את הדעת בגוזרנו דינו של אדם.

המעשים הם חמורים עד כדי סיכון חיי אדם ולא אדם סתם אלא אשתו לשעבר אותה הטריד החל בניסיון לתקוף בסכין, בסחיטה, באיומים, ובכליאת שווא וכלה בהצתת דירתה במוקדים שונים כאשר שני ילדיו שלו מצויים בה, אותם שחרר לא לפני שנפגעו מן האש. מעשים אלו טומנים בחובם מסוכנות רבה המעידה על מבצעם. זוהי אלימות במשפחה שהפכה לנגע שפשה בחברה ויש לבטא את החומרה בה מתייחסת החברה למעשים כאלה, בין השאר, על ידי עונשים קשים ומרתיעים. בית המשפט המחוזי שקל את נסיבותיו האישיות של המערער שהחיים לא הטיבו עמו, אלא ששיקולים אלה לא הטו את הכף לזכותו לאור נתינת הדעת לאינטרס הציבורי ולקורבנות העבירות. ראוי לציין, כי עונש המאסר על תנאי שהופעל, היה בגין תקיפה קודמת של בת זוגו של המערער על ידו ועל אף שעמד לדין, הורשע, נענש ומאסר על תנאי היה תלוי לו מעל לראשו, לא נרתע מעשיית המעשים אותם ביצע כאמור.

במצב דברים זה, ולאור העובדה כי גם שירות המבחן אינו ממליץ על שינוי בעונש שהוטל, דין הערעור להידחות והוא נדחה בזה.