ע"פ 9310/00 מדינת ישראל נ. לורנס אבו ראס

1.המשיב הורשע במעשה עבירה של החזקת סם מסוכן מסוג קנביס במשקל של למעלה מ15- ק"ג, ביצור הכנה והפקה של סם, והחזקת כלים המשמשים לסם, ובית המשפט המחוזי בנצרת הטיל עליו עונש מאסר של 30 חודשים, מתוכם 6 חודשים בפועל מיום מעצרו והיתרה על תנאי, וכן פיקוח של שנה ומחצה של שרות המבחן.

המדינה מערערת לפנינו על קולת העונש.

2.אין ספק בדבר שלכאורה מצדיקה הרשעה מן הסוג הנדון, בכמויות כאלו של סם מסוכן, עונש מאסר לתקופה ארוכה בהרבה מאשר העונש אשר הוטל על המשיב; אך במקרה דנן הצהיר המשיב כי מצא את הסם ביער, והמדינה הודיעה שאין ביכולתה לסתור את הגרסה האמורה, הגם שהגרסה אינה מקובלת עליה.

בית המשפט המחוזי היה מוכן לקבל את גרסת המשיב, וחרף הספק, אין אנו סבורים שכערכאת ערעור עלינו להתערב בכך.

בכתב האישום המתוקן נטען, והמשיב לא כפר, שכמות הסמים האמורה שמשה למשיב גם לצורך עצמי ושגם שלא לצריכה עצמית.

הגענו לכלל מסקנה שבהיבט כולל יש מקום להחמיר בעונשו של המשיב. עם זאת, הבאנו בחשבון לקולא שניים אלה:

א.שבית המשפט הניח שהמשיב מצא את הסם.

ב.הערעור מגיע לדיון לפנינו יום אחד לפני שחרורו של המשיב ממאסרו לפי גזר דינו של בית המשפט המחוזי.

נוסף לכך נביא בחשבון גם שאין ערכאת הערעור ממצה את הדין עם נאשם שהורשע בדינו כפי שהיה ראוי לערכאה הראשונה לעשות.

אנו מקבלים את הערעור, ומעמידים את עונשו של המשיב על 30 חודשים, מתוך זה 12 חודשים לריצוי בפועל, והיתרה על תנאי, והתנאי הוא כפי שקבע בית המשפט המחוזי. מניינה של תקופת המאסר בפועל, תחל ביום מעצרו של המשיב - 24.9.2000.

המשיב יעמוד בפקוח שרות המבחן במשך שנה ומחצה מיום שחרורו ממאסר.