פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
ע"פ
9317/07
בפני:
כבוד השופט י' אלון
המערער:
עמיקם יזדי
נ ג ד
המשיבה:
מדינת ישראל
ערר על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב בתיק ב"ש 94436/06 שניתנה
ביום 18.9.07 ע"י כבוד השופט דוד רוזן
תאריך הישיבה:
א' בכסלו התשס"ח (11.11.07)
בשם המערער:
עו"ד עופר יעקב ועו"ד מיטל חג'ג'
בשם המשיבה:
עו"ד שלומי אבי-טל
פסק
דין
1.
בבית המשפט המחוזי בתל אביב תלוי ועומד ערעור שהגיש המערער
שבפני, ובו הוא מערער על החלטת בית משפט השלום, בה נדחתה בקשתו לעיכוב נוסף בביצוע
צוי הריסה שהוצאו נגדו בחודש נובמבר 2004, זאת לאחר שמועד ביצוע הצוים נדחה מפעם
לפעם עד לאותה ההחלטה.
הערעור בבית המשפט המחוזי קבוע לשמיעה ביום 15.1.08. אי לכך,
פנה המערער בבקשה לבית המשפט המחוזי לעכב זמנית ביצוע צוי ההריסה עד להכרעה
בערעור. בקשתו זו נדחתה ביום 18.9.07. על החלטה זו הגיש המערער (ביום 4.11.07)
ערעור זה שבפני.
יצויין, כי המערער הכתיר פנייתו לבית משפט זה כ"בקשת
רשות ערעור" על החלטת בית המשפט קמא. בכך נפל הוא לכלל טעות, שכן על החלטות
ביניים בהליכים פליליים לא ניתן כידוע לבקש רשות לערעור. עם זאת, על החלטות בעניין
דחיית או אי דחיית מועד ביצוע פסק דין
בפלילים נתונה זכות הערעור לפי סעיף 87 לחוק העונשין. נפסק, כי ערעור שכזה יידון בפני דן יחיד (ראו ע"פ 11404/04 דוויק נ' מדינת ישראל , פ"ד נט(4) 145).
בנסיבות העניין החלטתי להתייחס לבקשה זו כאילו היתה ערעור, בגדרם האמור של הדברים.
3.
לא מצאתי מקום להעתר לערעור.
ראשית, החלטת בית משפט השלום – נשוא הערעור לבית המשפט המחוזי – ניתנה בבקשת המערער לעיכוב ביצוע צוי ההריסה לתקופה של שישה חודשים. תקופה זו חלפה זה מכבר, עוד בטרם הוגשה בקשת עיכוב הביצוע לבית המשפט קמא. לאמור, הסעד נשוא ערעור זה הינו אקדמי ובלתי רלבנטי לחלוטין.
שנית, בדין קבע בית המשפט קמא כי הסיכוי לאישור קרוב של תוכניות הבינוי שהגיש המערער לועדות הסטאטוטוריות אינו נראה באופק. על כן גם לגופם של דברים, אילו היו רלבנטיים, לא היה מקום לבקשה.
שלישית, תוכניות הבניה והפיתוח עליהן שוקד המערער הינן להקמת תחנת דלק בשטח שבנדון, כאשר המבנים נשוא צוי ההריסה אינם מהווים כלל חלק מתוכניות עתידיות אלה.
לאור כל זאת – אני דוחה את הערעור.
ניתנה היום, ג' בכסלו התשס"ח
(13.11.2007).
ש
ו פ ט