ע"פ 932/08 מדינת ישראל נ. אדהם הייב

השופט א' א' לוי:

1.

הפרשה בה עוסק הערעור עלתה בפנינו לאחרונה, והיה זה בעת שדנו בערעור שהגיש מעורב אחר. להלן תמציתן של העובדות כפי שהובאה בפסק דיננו בע"פ 933/08 ו-1804/08.

בחודש ספטמבר 2007 קשרו תאמר חומיידה (להלן: תאמר), המשיב וסאגר הייב (להלן: סאגר), לגנוב עגלים מתוך העדר של קיבוץ כפר סאלד. ביום 12.9.07 הגיעו השלושה לשטח המרעה של העדר. תאמר נותר להמתין לחבריו ברכב עמו הגיעו והשייך לאביו, בעוד ששני חבריו ניגשו לבצע את זממם. אלה לכדו שלושה עגלים, כפתו אותם והעמיסום לרכב. בהמשך הם גנבו עגל נוסף, אולם אז הבחין בהם מנהל ענף הבקר בקיבוץ, שהזעיק את רכז הביטחון השוטף. זה האחרון חסם עם רכבו את נתיב מנוסתם של גנבי הבקר, אולם הם עקפו אותו תוך נסיעה מסוכנת. בהמשך, פרקו בני החבורה את העגלים מהרכב, שבשלב זה נהג בו המשיב, והמשיכו בנסיעה מהירה ומסוכנת כדי להתחמק מהדולקים אחריהם. במנוסתם עקפו המערער וחבריו מספר כלי רכב בצורה מסוכנת, חצו קו הפרדה רצוף וגרמו לרכבים אחרים לסטות לשוליים כדי למנוע תאונה.

באישום נוסף שיוחס למשיב נטען, כי בתאריך 10.8.07 הוא נסע בכביש הראשי בכפר טובא בטרקטורון כשהוא אינו חובש קסדת מגן. שוטר שהבחין בו דרש ממנו לעצור, אולם המשיב לא ציית לו, ואף עשה לעברו תנועות מגונות. בהמשך התקרב המשיב לשוטר, ואיים לפגוע בו תוך שהוא מסמן לו על כך באגרופו ובתנועה המדמה אחיזה באקדח. לאחר כל אלה נמלט המשיב מהמקום.

2.

המשיב הודה בעובדות אשר יוחסו לו, ובעקבות כך הורשע בעבירות אחדות, וביניהן: מעשי פזיזות ורשלנות, גניבת בקר, איסור התעללות בבעלי חיים, קשירת קשר לבצע פשע, היזק בזדון, הסתייעות ברכב לביצוע פשע, סטייה מנתיב הנסיעה, איומים, העלבת עובד ציבור, נהיגה בטרקטורון ללא קסדה והפרעה לשוטר במילוי תפקידו. בגין כל אלה נדון המשיב ל-10 חודשי מאסר, 18 חודשים מאסר על תנאי, פסילה מלהחזיק ברישיון נהיגה במשך 12 חודשים, קנס בסך 5000 ש"ח, והוא חויב לפצות את קיבוץ כפר סאלד בסכום של 10,000 ש"ח.

להשלמת התמונה נוסיף, כי תאמר, שהורשע באישום הראשון בלבד, נדון בבית המשפט המחוזי ל-6 חודשי מאסר בהם היה אמור לשאת בדרך של עבודות שירות, 12 חודשים מאסר על-תנאי, פסילה מלהחזיק ברישיון נהיגה במשך 6 חודשים, קנס בסך 3000 ש"ח, והוא חויב לפצות את הקיבוץ בסכום של 10,000 ש"ח. בעקבות ערעור שהגישה המדינה והתקבל, הועמדה תקופת המאסר בפועל בה ישא

תאמר על 12 חודשים.

בערעור שבפנינו (ע"פ 1804/08) משיגה המדינה כנגד קולת העונש. להשקפתה, אין העונש הולם את העבירות בהן הורשע המשיב ואת נסיבות ביצוען, ואין בו כדי להוות הרתעה לרבים.

3.

בבואה לגזור את עונשו של המשיב, אמרה השופטת המלומדת של בית המשפט המחוזי, בין היתר, את אלה: " אין ספק כי העבירות בהן הודה הנאשם והורשע הינן חמורות ביותר. תחילת העבירות במעשה נפשע של גניבת ארבעה עגלים והמשכו בעבירות הקשות שנעברו תוך ניסיונו להימלט בנהיגה פראית. העבירות החקלאיות שביצע הנאשם יחד עם אחרים גורמות לפגיעה קשה בחקלאים הטורחים ועמלים במהלך חודשים רבים להביא פרנסה לביתם. נאשם זה עם אחרים במחי יד אחת נועל עמלם של חקלאים ישרי דרך. וכאילו לא די בעבירות קשות אלה הנאשם גם סיכן את כל המשתמשים האחרים בדרך בעת נסיעתו הפרועה והכל כדי להימלט. גם התנהגות הנאשם באישום השני, מלמדת שהוא מזלזל ברשויות אכיפת החוק. הנאשם בחר להימלט מהשוטר, תוך שהוא מאיים עליו הן מילולית והן תוך עשית סימנים מפחידים, אלה מלמדים על מסוכנותו של הנאשם ".

אמרנו בפסק הדין בעניינו של תאמר ונחזור על כך גם הפעם, כי דבריה אלה של השופטת המלומדת מקובלים עלינו במלואם. גניבה של תוצרת חקלאית, בכלל, ושל בקר, בפרט, היא תופעה נפוצה ששמה לאל מאמץ ממושך של אנשים ישרי דרך המבקשים לראות שכר בעמלם. ברם, כאשר ניגש בית המשפט המחוזי ליתן משמעות לחומרה אותה הדגיש, הוא פטר את המערער בעונש קל, שלא זו בלבד שאין בו כדי לתת מענה לחומרתן של העבירות ולהרתעת היחיד והרבים, אלא נדמה כי הוא עלול לשגר מסר שגוי לצבור, לפיו מתייחסים בתי המשפט בסלחנות למבצעיהן של העבירות, ובכך להעצים תופעה מכוערת זו. לפיכך, אנו סבורים כי יש לקבל את ערעור המדינה, הן כדי לגמול למשיב על מעלליו והן כדי להבהיר לכל, כי עבריינות בתחום זה תזכה לתגובה קשה.

אנו מעמידים אפוא את תקופת המאסר בה ישא המערער על 18 חודשים, תוך הדגשה שאיננו מחמירים עמו מעבר לכך, הואיל ואין ערכאת הערעור נוהגת למצות את הדין עם נאשמים.