ע"פ 933/06אליהו חיים נ. מדינת ישראל

השופט א' א' לוי:

המערער קשר עם שניים אחרים – עמוס טפירו ויצחק עוזרי, לייבא סם מסוכן מסוג קוקאין מקולומביה לישראל. לצורך כך פנה המערער לאחד, ג'וני ביטון, והציע לו לשמש בלדר. זה האחרון נתן את הסכמתו, אולם בהמשך דיווח על כך למשטרה, וזו הנחתה אותו להמשיך ולשתף פעולה עם הקושרים. אלה האחרונים הודיעו לביטון כי יוכל לצרף לנסיעה את חברתו, מירי, והשניים אכן טסו בחודש מרץ 2005 ליעדם, כשבשובם היו אמורים לקבל בתמורה 120 אלף ש"ח. ביום 15.3.05 שבה מירי לבדה לישראל, ובידיה שתי מזוודות בהן הוסתר קוקאין במשקל כולל של כ-3.87 ק"ג. לאורך כל התהליך שהיה כרוך בייבוא הסם, עמד המערער בקשר עם ביטון - הנחה אותו, רכש עבורו את כרטיסי הטיסה, וכאשר קיבל מידיו את אחת המזוודות שהביאה מירי, הוא נעצר.

בכל העובדות הללו הודה המערער בפני בית משפט קמא, ובעקבות כך הורשע בעבירות של ייבוא סם מסוכן וניסיון לייבא סם מסוכן, ובית המשפט הכריז עליו כסוחר סמים, מכוח סעיף 36א(ב) לפקודת הסמים המסוכנים. בהמשך, הוטלו על המערער 7 שנות מאסר, שנתיים מאסר על-תנאי, וקנס בסך 6000 ש"ח. להשלמת התמונה נוסיף, כי עמוס טפירו אשר הורשע בעבירה של החזקת סם שלא לצריכה עצמית, נדון לשלושים חודשי מאסר, 23 חודשים מאסר על-תנאי, וקנס בסך 2500 ש"ח. יצחק עוזרי שהורשע בעבירה של אי-מניעת פשע נדון ל-6 חודשי מאסר, 12 חודשים מאסר על-תנאי וקנס בסך 9000 ש"ח.

המערער משיג בפנינו כנגד גזר-הדין בטענה כי קיים פער בלתי סביר בין העונש שהושת עליו לעונשים שהושתו על המעורבים האחרים בפרשה. כן נטען, כי לא ניתן משקל ראוי לנסיבותיו האישיות של המערער.

לא מצאנו בערעור זה ממש. עונשו של המערער כמו עונשיהם של חבריו נגזר על ידי אותו מותב של בית משפט קמא, בפניו הובאה התמונה המלאה וממנה היה יכול ללמוד על חלקו של כל אחד מהם. החשוב לענייננו הוא, ששוב אין ספק כי המערער היה זה שהגה, הוביל והנהיג את החבורה אשר קשרה לייבא סם מסוכן בכמות אדירה לישראל, ועל כן ראוי היה כי ייגזר לו מאסר ממושך. מקל וחומר שזו הדרך בה היה נכון לנהוג בו, נוכח העובדה כי זה לא מכבר הוא הורשע בעבירת סמים אחרת, שגם בגינה נגזר לו עונש מאסר. הנה כי כן, לא זו בלבד שהמערער לא למד את לקחו, אלא שפעילותו העבריינית אף הסלימה, ועל כן לא ראינו מקום להקל בעונשו.

הערעור נדחה.