ע"פ 9336/06 גבריאל ביטון נ. מדינת ישראל

השופט א' רובינשטיין:

א.

(1) ערעור על חומרת העונש שהושת על המערער בבית המשפט המחוזי בנצרת (מפי השופטת הלמן) בת"פ 1173/05 ביום 28.9.06, משנדון ל-54 חודשי מאסר בפועל, וכן ל-24 חודשי מאסר על תנאי על עבירות לפי פקודת הסמים המסוכנים למעט החזקת סם לשימוש עצמי, ו-10 חודשים על תנאי לעניין החזקת סם בשימוש עצמי, והוטל עליו קנס בסך 10,000 ₪. זאת לאחר שהורשע לאחר הוכחות בעבירות של ניסיון ליבוא סם מסוכן, ניסיון להחזקת סם מסוכן שלא לשימוש עצמי, והחזקת סם מסוכן לצריכה עצמית, עבירות לפי חוק העונשין ופקודת הסמים.

(2) פרשת העבירות עניינה, כי נשלחה למערער מברזיל ארצה בדואר אויר חבילת סם ובה קוקאין במשקל 96.5 גרם , שהוא ידע על בואה וציפה לה. החבילה נאספה על-ידי חוקר משטרה, על פי מידע מוקדם, מנמל תעופה בגרמניה, ושוטר שהיה מחופש לשליח דואר הביאה לדירת המערער. המערער לא נמצא במקום והושארה הודעה, ובעקבותיה התקשר לקבלת הדואר, ונקבעה פגישה בה חתם המערער על טופס קבלה ואז נעצר. בביתו נמצא גם חשיש בכמות קטנה לצריכה עצמית.

(3) בית המשפט קמא עמד על החומרה בה יש לראות כל הנותן יד להפצת סמים מסוכנים, תוך מתן משקל מיוחד לאינטרס הציבורי מעבר לנסיבות האישיות של העבריין, שבמקרה דנא אף לא הודה ולא הביע חרטה. נאמר כי המערער גם ריצה שנים רבות בבתי הסוהר, בעבירות מסוגים שונים, והוא ממשיך בכך, במיוחד בעסקי סמים. על כן, הגם שההרשעה היתה בעבירות ניסיון ולא בעבירות המושלמות, הושת העונש כאמור מעלה.

ב.

(1) בערעור נטען, כי לא הובא בחשבון הזיכוי מן העבירות המושלמות, וכן כי המדובר בעונש הנוטה קיצונית לחומרה ושכמותו מוטל בעבירות מושלמות של כמויות סם גדולות פי כמה. בנוסף, הוטעמו נסיבותיו הקשות של המערער, רווק בודד בן 50, ללא שיקום. בפנינו העלה הסניגור המלומד פסיקה מקילה יותר בעבירות דומות וחמורות מהן. עוד הוסיף, כי מלכתחילה היה המערער נכון להודות בעבירת הניסיון, ולא בעבירה המושלמת ממנה זוכה, וכן ציין כי הסם נותר בחזקת המשטרה ולא הופץ, ועל כן לא נגרם נזק. נתבקש איפוא אור בקצה המנהרה, לאדם ערירי – שבמאסרו הנוכחי גם נמצא בטיפול, יוצא לחופשות ובדיקות הסם שלו נקיות.

(2) באת כוח המדינה הטעימה כי המדובר בחוליה שבמדרג הגבוה של סחר הסם, גם אם היתה ההרשעה בניסיון ולא בעבירה המושלמת. עוד הוסיפה, כי עברו הפלילי של המערער מכביד מאוד – 15 שנות מאסר ריצה בימי חלדו עד הנה, לרבות בעבירות סמים, וכן כי אין בעונש סטיה מרף הענישה המקובל.

(3) עיינו ברישום הפלילי של המערער (הרשום כיליד 9.2.59), ואכן עברו הפלילי כולל חמש עשרה הרשעות לפני העבירה הנוכחית, שראשיתן בשנת 1985 וכוללות עבירות רכוש, אלימות (לרבות שוד) וסמים בצורות שונות. הוא מעורב בסמים מזה שנים רבות. לא יתכן חולק כי פגיעת המערער בציבור רעה, עם כל הצער על כך שחייו כלים לאורך שנים כה רבות מבית סוהר למשנהו. המדובר בסם מסוג קוקאין, שעל סכנתו אין חולק, ובחוליה בשרשרת שאילולא נקטעה היתה מפילה נפשות ברשתה. אכן הובאה לפנינו פסיקה שהטילה במקרי סחר ויבוא עונשים קלים יותר, כולם בהסדרי טיעון, אמנם חלקם (לא כולם) במקרי עבר נקי. גם אם העונש שהושת על המערער אינו נמוך, אין הוא חורג מרף הענישה לעבירות מעין אלה. ההבחנה שערך הסניגור המלומד בין העבירה המושלמת לעבירות הניסיון, אף אם היא לגיטימית, אינה יכולה להושיע את המערער במקרה דנא, כיוון שלא תרם דבר לכך שהעבירה תיוותר כעבירת ניסיון, ומבחינתו היה ערוך ומוכן לקבלת הסמים תוך שחתם על טופס קבלתם. ותיאמר האמת, בהסדרי טיעון – שהן הדוגמאות שהובאו על-ידי הסניגור, ואף בהן המאסרים אינם קצרים – הולכת התביעה כברת דרך לקראת הנאשמים, כדי לחסוך בזמן שיפוטי ותביעתי ולייעל, מה שלא אירע כאן. שוב - בסופו של יום עסקינן בסמים קשים, בניסיון ליבאם ולהמיט אסון על הזולת ולהשחיתו, וראוי לעוסקים בכך להיות מורחקים מן החברה ומן היכולת לחזור על מעשיהם.

(4) נסיבותיו האישיות של המערער אכן קשות, וחייו לא היו טובים; הוא לא הקים משפחה, והשתקע לאורך למעלה משני עשורים בעבירות שבעבורן שילם בשנות חייו הטובות ביותר. אך אף בהביאנו את אלה בחשבון, לא מצאנו מקום להתערבות בעונש שנגזר על המערער. נוסיף כי אם אכן עושה הוא מאמצים להשתקם ולהיגמל, נוכל רק לעודדו ולהביע את התקוה כי מאמצים אלה – ככל שיש בהם ממש ושיתמיד בהם – יעמדו לזכותו בהמשך; ועדיין לפניו, גם בגיל שאינו מאוד צעיר, שנות עתיד שיוכל לחיות בהם חיים מסוג אחר, ולואי.

(5) כאמור אין בידינו להיעתר לערעור.