פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים
ע"פ
934/07
בפני:
כבוד השופט א' א' לוי
כבוד השופטת מ' נאור
כבוד השופט י' אלון
המערער:
לינה עאבד
נ ג ד
המשיבה:
מדינת ישראל
ערעור על גזר דינו של בית המשפט
המחוזי בנצרת, מיום 14.1.07, בת.פ. 1006/06, שניתן על ידי כבוד השופטת נחמה
מוניץ מנהיים
תאריך הישיבה:
כ"ב באלול התשס"ז
(05.09.07)
בשם המערער:
עו"ד משה שרמן
בשם המשיבה:
בשם שירות המבחן:
עו"ד אבי וסטרמן
גב' ברכה וייס
פסק-דין
השופט א' א' לוי:
המערערת היא אחותם של ריאד עאבד (להלן: ריאד), שאדי עאבד (להלן: עאבד) וחאלד עאבד (להלן: חאלד). בכתב אישום שהוגש לבית המשפט המחוזי בנצרת נטען, כי שלושת האחים קשרו קשר לאתר אנשים אשר מעוניינים למכור את רכבם, ואת הרכבים הללו ירכשו על ידי תשלום תמורתם בשקים דחויים, שהיה ידוע להם כי לא יכובדו על ידי הבנק. כמו כן, כלל תכננו הקושרים לרשום את הרכבים על שמה של המערערת בסיועה של נאשמת נוספת בפרשה זו (ארג'ואן שחאדה), שהועסקה אותה עת בבנק הדואר בנצרת והיתה ממונה על העברת בעלויות ברכבים. בחלק מן המקרים מכרו אחיה של המערערת את הרכבים לאחרים, קיבלו את תמורתם במזומן, והעבירו את הבעלות משמה של המערערת לשמם של הקונים בסיועה של ארג'ואן, תוך שימוש במסמכים מזויפים. בכתב האישום הובאו 12 מקרים בהם פעלו בני החבורה בדרך זו, ולמערערת עצמה יוחסו שתי עבירות: סיוע לקבלת דבר במרמה וסיוע לזיוף, עבירות לפי סעיפים 415 ו-418, בשילוב עם סעיף 31 לחוק העונשין, התשל"ז-1977.
המערערת הודתה בעובדות אשר יוחסו לה, ולאחר קבלתו של תסקיר מבחן, החליט בית המשפט המחוזי להרשיעה וגזר לה 6 חודשי מאסר בהם תשא בדרך של עבודות שרות.
בערעור שבפנינו נתבקשנו לבטל את הרשעת המערערת, ולחלופין, להקל בעונש. נטען, כי המערערת היא אשה נשואה, אם לארבעה ילדים שהשלימה לימודיה ובשנים האחרונות הועסקה כמורה בבית ספר יסודי, והרשעתה עלולה לסכל כליל את אפשרות חזרתה להוראה, על כל ההשלכות הכלכליות והחברתיות הנובעות מכך.
לא מצאנו בכל אלה עילה להתערב בפסק-דינו של בית המשפט המחוזי. המערערת, ודווקא משום שמדובר באשה משכילה, ידעה כי היא מסייעת לאחיה לבצע מעשי מרמה, כאשר גם לה היה ברור כי במעשים מסוג זה כרוכים נזקים ניכרים לאנשים תמימים שהולכו שולל. זו התנהגות אותה יש להוקיע, גם בדרך של הרשעת מבצעיה, ולא שוכנענו כי יש לנהוג במערערת בדרך שונה. באשר לגזר הדין – מדובר בעונש מתון ביותר, שספק אם יש בו כדי לבטא את חומרת המעשים, וממילא לא ראינו מקום לשנות ממנו.
הערעור נדחה.
המערערת תופנה לממונה על עבודות שירות המתבקש להניח בפנינו, תוך 30 ימים, את המלצתו ביחס להתאמתה של המערערת לשאת בעונש המאסר בדרך של עבודות שירות, ומה המקום שהוא מייעד לה. בעקבות כך נשלים את פסק-הדין בערעור.
ניתן היום, כ"ב באלול התשס"ז (05.09.07).
ש ו פ ט
ש ו פ ט ת
ש ו פ ט