פרטי ההליך
בבית המשפט
העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים
ע"פ 9359/07
בפני:
כבוד השופט א' א' לוי
כבוד השופט ס' ג'ובראן
כבוד השופט י' אלון
המערערת:
סבטלנה קוגן
נ ג ד
המשיבה:
מדינת ישראל
ערעור על גזר דינו של בית המשפט
המחוזי בבאר-שבע, בת.פ. 8141/07, מיום 10.10.07, שניתן על ידי השופטת רחל ברקאי
תאריך הישיבה:
ט"ז בשבט התשס"ח
(23.01.08)
בשם המערערת:
עו"ד נועם בונדר
בשם המשיבה:
עו"ד אושרה פטל
פסק-דין
השופט א' א' לוי:
בית המשפט המחוזי בבאר-שבע הרשיע את המערערת, על פי הודאתה, בעבירה של חבלה בכוונה מחמירה, לפי סעיף 329(א)(1) לחוק העונשין, ובעקבות כך דן אותה ל-18 חודשי מאסר, 12 חודשים מאסר על-תנאי, והיא חויבה לפצות את המתלוננת בסכום של 5000 ש"ח.
הרקע להרשעת המערערת היה זה: בתאריך 2.5.07 התגוררה המערערת בדירה ביחד עם בן-זוגה (להלן: ולדיסלב). באותו יום התארחה בדירתם חברתה (להלן: המתלוננת), ובשעות הערב הסבו השלושה ולגמו שתייה חריפה. במהלך אותו ערב יצאה המערערת מהדירה, ובהמשך התפתח קשר מיני בין ולדיסלב למתלוננת. מששבה המערערת לביתה בשעה 04:00 לערך, והבחינה בשניים יחדיו, עורר הדבר את זעמה, ובעקבות כך נתגלע ויכוח שגלש לתגרת ידיים בין המערערת למתלוננת. במהלך אותה תגרה בעטה המתלוננת בגופה של יריבתה ובראשה, ובעקבות כך רצה המערערת למטבח, נטלה משם סכין, ודקרה את המתלוננת בבטנה. כתוצאה מכך אושפזה המתלוננת בבית חולים לצורך קבלתו של טיפול רפואי.
כאמור, הודתה המערערת בעובדות אשר יוחסו לה, ובערעור שבפנינו המופנה כנגד גזר הדין, נטען, כי העונש חורג מרמת הענישה המקובלת, ולא ניתן בו משקל הולם לנסיבות שקדמו לביצוע העבירה.
אכן, נסיבותיו של מקרה זה חריגות הן, אולם גם תגובתה של המתלוננת היתה קיצונית ובלתי סבירה. נראה כי המערערת חשה נבגדת על ידי מי שנתנה בה אמון וארחה אותה בביתה, אולם מכאן ועד לשימוש באלימות כה קיצונית, אשר היתה עלולה להסתיים בתוצאה חמורה פי כמה, הדרך ארוכה. כך או כך, השיקולים כולם, לחומרה ולקולא, נשקלו בידי הערכאה הראשונה, ולא מצאנו כי הובאה בפנינו עילה להתערב בעונש.
הערעור נדחה.
ניתן היום, ט"ז בשבט התשס"ח
(23.01.08).
ש ו פ ט
ש ו
פ ט
ש ו פ ט