ע"פ 9378/99 מדינת ישראל נ. פלוני

המשיבים הורשעו בבית-המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו בביצוע עבירות של מעשה סדום ומעשה מגונה. כתב האישום, בו הואשמו המשיבים ביחד עם ארבעה נאשמים נוספים, מגולל פרשה קשה ביותר של ביצוע עבירות מין במתלוננת, אשר היתה בעת ביצוע העבירות כבת שש עשרה שנה. מאחר שהמשיבים היו קטינים בעת ביצוע העבירות, הורה בית-המשפט על הגשת תסקירי מבחן בעניינם בטרם הרשיעם וגזר את דינם. לאחר קבלת התסקירים, הרשיע בית-המשפט את המשיבים בעבירות הנזכרות לעיל וגזר את עונשם לשנה וחצי מאסר, מהן 6 חודשים מאסר בפועל שירוצו בעבודות שירות. כן קבע בית-המשפט קמא כי המשיבים יועמדו בפיקוח שירות המבחן למשך שנה וחצי, וחייבם לפצות את המתלוננת בסך של 3,000 ש"ח כל אחד. לאחר מתן גזר-הדין, ביקשה המדינה לעכב את ביצוע עונש המאסר בעבודות שירות ובקשתה נדחתה. על החלטה זו הוגש הערעור שבפני.

בערעור שהגישה לבית-משפט זה על גזר-הדין, טוענת המדינה כי העונשים שהוטלו על המשיבים הינם קלים ואינם הולמים את חומרת העבירות בהן הורשעו ואת מכלול נסיבות העניין. בפני טענה המדינה כי יש סיכוי ממשי שבית-משפט זה יראה להחמיר בעונשם של המשיבים ולהשית עליהם עונש מאסר שירוצה פועל. לטענת המדינה, במצב דברים זה יש חשש כי ריצוי עונש עבודות השירות על-ידי המשיבים עובר לדיון בעניינם בערכאת הערעור, יסכל את תכלית הערעור שהוגש. סניגוריהם של המשיבים מתנגדים לבקשת המדינה לעכב את ביצוע גזר-הדין, ובטיעוניהם בפני הדגישו, כל אחד על רקע נסיבותיו המיוחדות של מרשו, את החשיבות בביצוע מיידי של העונש על מנת למנוע עינוי דין למשיבים.

שקלתי את טענות הצדדים ונתתי דעתי לשיקולים המעורבים בסוגייה שבפני, ובהם סיכויי הערעור; ההשפעה העשויה להיות לביצוע מיידי של העונש אם יראה בית המשפט לקבל את הערעור; נסיבותיהם האישיות של המשיבים ובעיקר הצורך למנוע עינוי דין. הגעתי לכלל מסקנה כי בנסיבות העניין מן הראוי הוא לעכב את ביצוע גזר-הדין, תוך קביעת הערעור לשמיעה בהקדם.

אשר על כן אני מחליטה לעכב את ביצוע עונש המאסר בעבירות שירות שהושת על המשיבים עד להכרעה בערעור. הערעור ייקבע לשמיעה בפני בית-המשפט לא יאוחר מסוף חודש מרץ 2000. אם יוגשו ערעורים נוספים הקשורים לפרשה נשוא הערעור, תיקבע שמיעתם באותו מועד בו יישמע הערעור דנן.