ע"פ 939/13 פלוני נ. מדינת ישראל

1.

לאחר שמיעת טיעוני הצדדים, ובעקבות הערות בית המשפט – באת-כח המשיבה הודיעה כי היא נכונה להסכים לעיכוב ביצוע עונש המאסר בפועל, וזאת נוכח אורך תקופת המאסר בפועל שהושת על המבקש (18 חודשים, בניכוי ימי מעצרו), אך לא לגבי רכיב הקנס. היא ציינה עם זאת כי אין בהסכמתה לעיכוב הביצוע כאמור משום הסכמה כלשהי לגופם של טעמי המבקש בערעורו, והודיעה כי המשיבה שומרת לעצמה את כל טענותיה בהקשרים אלה. עוד הוסיפה באת-כח המשיבה כי הסכמתה זו מותנית בכך שיעמדו בעינם כל תנאי שחרורו של המבקש לחלופת מעצר, אשר הושתו על המבקש בהחלטת בית המשפט המחוזי בנצרת מתאריך 7.11.2011. כן ביקשה שמועד שמיעת הערעור יוקדם ככל האפשר.

2.

נוכח ההסכמה הנ"ל, אני מורה על עיכוב ביצוע עונש המאסר בפועל שהושת על המבקש, וזאת עד להכרעה בערעור שהגיש. תנאי שחרורו בערבות של המבקש, אשר נקבעו בהחלטת בית המשפט המחוזי בנצרת בתאריך 7.11.2011 – ימשיכו לעמוד בעינם. למען הסר ספק, מודגש בזאת כי חיוב הקנס, אשר הושת על המבקש – איננו מעוכב.

3.

המזכירות תבחן אפשרות להקדמת מועד שמיעת הערעור, בכפוף לאילוצי היומן.