פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים
ע"פ
9395/07
בפני:
כבוד המשנה לנשיאה א' ריבלין
כבוד השופט א' א' לוי
כבוד השופט א' רובינשטיין
המערער:
ניצן קורן
נ ג ד
המשיבה:
מדינת ישראל
ערעור על גזר דינו של בית המשפט המחוזי
בירושלים, מיום 18.9.07, בתיק פ.ח. 8016/07, שניתן על ידי סגן הנשיא צבי סגל,
והשופטים יוסף שפירא ויורם נועם
תאריך הישיבה:
י"ג באדר ב התשס"ח
(20.03.08)
בשם המערער:
עו"ד אדטו מוטי
בשם המשיבה:
עו"ד ירין שגב
פסק-דין
השופט א' א' לוי:
המערער, נהג מונית, הסיע באחד הלילות של חודש מרץ 2007 את המתלוננת, לאחר שבילתה במסיבת פורים. לקראת סוף הנסיעה השכיב המערער את משענת מושבה של המתלוננת, עצר בחנייה, והחל ללטפה בחזה, פניה ורגליה. בהמשך, רכן המערער על המתלוננת ונישק אותה בפיה שלא בהסכמתה, ואף ניסה להכניס את ידו למכנסיה. בכתב האישום שהוגש נגד המערער נטען, כי בהמשך הוא אונן ושפך את זרעו על בגדיה.
בגין עובדות אלו בהן הודה המערער, הרשיעו בית המשפט המחוזי בעבירה של מעשה מגונה לפי סעיף 348(א) בנסיבותיו של סעיף 345(א)(4) לחוק העונשין, ובהמשך דן אותו לשנת מאסר, שנתיים מאסר על-תנאי, פסילה מלנהוג ברכב ציבורי במשך שלוש שנים, והוא חויב לפצות את המתלוננת בסכום של 7500 ש"ח.
בהודעת ערעור מפורטת ומנומקת שטח בא-כוח המערער את השקפתו לפיה החמיר בית המשפט המחוזי עם שולחו מעבר למתחייב מנסיבותיו של האירוע, ומבלי שנתן משקל הולם לאישיותו המיוחדת ולהשלכות הקשות אשר עלולות ללוות את כליאתו כמו גם את שלילת רישיון הנהיגה שלו. בא-כוח המערער הוסיף והפנה לאלה: שולחו הודה והביע חרטה כנה; האירוע היה שטחי ונמשך זמן קצר; בין המערער למתלוננת התפתחה שיחה חברית; אין תיעוד על פגיעה שנגרמה למתלוננת; היא לא הביעה התנגדות למעשיו של המערער; המערער בעל פוטנציאל שיקומי גבוה, והוא נעדר עבר פלילי.
נתנו את דעתנו לכל אלה, אולם לא מצאנו בהם עילה לשנות מגזר הדין. המערער הנו נהג של רכב ציבורי, שנכנע ליצרו וכפה את עצמו על נוסעת תמימה ששכרה את שרותיו, תוך מעילה באמונה כי יוביל אותה ליעדה בשלום. אפשר גם אפשר שכישלונו של המערער הנו חריג וחד-פעמי, כפי שמעיד עברו הנקי, אולם עובדה זו היתה לנגד עיניו של בית המשפט המחוזי, כפי שלטענות האחרות שנטענו בפנינו הוא נתן את דעתו. בנסיבות אלו איננו שותפים
להשקפתו של בא-כוח המערער לפיה החמיר בית המשפט המחוזי עם שולחו. אדרבא, נראה לנו כי הרתעת הרבים בכלל, ושל נהגים ברכב ציבורי בפרט, חייבה העברתו של מסר ברור ונחרץ בדבר הענישה לה צפויים עבריינים בתחום זה. כך נהג בית המשפט קמא, ואיננו סבורים כי נפל פגם בתוצאה אליה הגיע.
הערעור נדחה.
המערער יתייצב לשאת בעונשו במזכירות בית המשפט המחוזי בירושלים, ביום כ"ב בניסן התשס"ח (27.4.08), עד השעה 10:00.
ניתן היום, ט"ז באדר ב' התשס"ח (23.03.08).
המשנה-לנשיאה
ש ו פ ט
ש ו פ ט