פרטי ההליך
בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט
לערעורים פליליים
ע"פ
9418/09
בפני:
כבוד השופט א' א' לוי
כבוד השופט א' רובינשטיין
כבוד השופט ס' ג'ובראן
המערער:
ארז פרץ
נ ג ד
המשיבה:
מדינת ישראל
ערעור על גזר דינו של בית המשפט
המחוזי בתל אביב מיום 11.10.09 ב-תפ"ח 1054/08, שניתן על ידי כבוד השופטים:
נ' אחיטוב, מ' דיסקין,ר' בן יוסף
תאריך הישיבה:
י"ח בתמוז התש"ע
(30.6.10)
בשם המערער:
עו"ד שי נודל
בשם המשיבה:
בשם שירות המבחן:
עו"ד נעימה חנאווי
גב' ברכה וייס
פסק-דין
השופט א' א' לוי:
המערער והמתלוננת היו בני זוג במשך 5 שנים, ובעת שהתרחשו האירועים שיתוארו להלן הם התגוררו בדירה משותפת ברמת-גן. נטען, כי בתאריך 12.5.08, בשעות אחר הצהריים, ובעקבות ויכוח שנתגלע ביניהם, החל המערער לצעוק על המתלוננת, להכות אותה ולסטור לה בפניה. בהמשך הפשיטה בכוח מבגדיה, וניסה לכפות עליה את עצמו. המתלוננת התנגדה למעשיו, ובשלב מסוים הוא הרפה ממנה. אולם היה זה לזמן קצר, הואיל ובהמשך גרר אותה בשערות ראשה למקלחת והמשיך להכותה, גרם לה שבר בפניה, וכאשר נפלה על הרצפה – בעט בה. באותו לילה איים המערער על המתלוננת להמיתה אם תספר לאמה את אשר עולל לה, וביום 20.5.08 כאשר לקח אותה לקופת חולים, הוא שב ותקף אותה באלימות רבה, ומנע ממנה לעזוב את דירתם.
בגין עובדות אלו, בהן הודה המערער, הרשיעו בית המשפט המחוזי בעבירות אחדות – מעשה מגונה, חבלה חמורה, תקיפה בנסיבות מחמירות ואיומים. על כל אלה נדון המערער ל-42 חודשי מאסר, 12 חודשים מאסר על-תנאי, והוא חויב לפצות את המתלוננת בסכום של 20,000 ש"ח.
בערעור שבפנינו, בו מלין המערער על חומרת העונש, נטען כי הודייתו חסכה את העדת המתלוננת, וכי לא ניתן בגזר הדין משקל הולם להודאתו והחרטה שהביע. כן נטען, כי עברו הפלילי ישן; מדובר באירועים חריגים ביחסיהם של בני הזוג; וקיימים סיכויים טובים להצלחתו של הליך שיקום.
לא מצאנו בכל אלה עילה לשנות מן העונש. המערער הפגין אלימות קשה וחריגה בחומרתה כלפי בת-זוגו, ומתוך כוונה לכפות עליה את עצמו הוא פרק בה את זעמו ורמס את כבודה עד עפר. נוכח נסיבות אלו לא גילינו בעונש חומרה כלשהי, קל וחומר חומרה יתרה, ומכאן החלטתנו לדחות את הערעור.
ניתן היום, י"ח בתמוז תש"ע (30.6.10).
ש ו פ ט
ש ו פ ט
ש ו פ ט