ע"פ 942/10 יוסף אלמרבוע נ. מדינת ישראל

1.

זו בקשה לעיכוב ביצוע עונשי קנס שנגזרו על המבקשים בפסק דינו של בית המשפט המחוזי מרכז (כב' השופט ז' כספי) מיום 12.1.10.

2.

המבקשים ואדם נוסף הודו, במסגרת הסדר טיעון, בבצוע עבירות בסמים מסוכנים: המבקשים 1‑5 בעבירות של סחר בסם מסוכן והחזקת סם מסוכן שלא לצריכה עצמית, והמבקש 6 בעבירה של סיוע לסחר בסם מסוכן. על פי האמור בכתב האישום המתוקן, המבקשים השתתפו בהפעלתה של "תחנת סמים" בעיר לוד, שנמכרו בה סמים מסוג הרואין. תחנת הסמים הופעלה במשך מרבית שעות היממה. הנאשמים השונים הפעילו את התחנה בצוותא חדא, ובין השאר ערכו תצפיות, הטמינו מנות סמים במקומות מסתור, מכרו סמים וגבו כספים. המבקש 6 סייע למעשים בנוכחותו במקום בשעות הלילה. בית המשפט הרשיע את המבקשים על פי הודאתם.

3.

בגזר דינו התייחס בית המשפט המחוזי לתסקירי מבחן שנערכו ביחס למבקשים 1 עד 4. התסקירים תארו נסיבות חיים עגומות, אך נמנעו מהמלצה טיפולית. עוד נזכר בגזר הדין עברם הפלילי של הנאשמים וגילם הצעיר. בית המשפט סקר את הסדר הטיעון, אשר התחשב בחומרת העבירות, בקשיים בחומר הראיות, בנסיבותיהם האישיות הקשות של הנאשמים, ובכך שהם הודו במעשים והביעו צער עליהם. במסגרת הסדר הטיעון, הוסכם על עונשי מאסר לתקופות שונות; לגבי המבקשים 4 ו-5 הוסכם על טווחי ענישה, ובית המשפט השית את העונשים המינימליים בטווחים המוסכמים. על המבקש 1 הוטלו 24 חודשי מאסר; על המבקש 2 – 6 שנות מאסר; על המבקש 3 – 27 חודשי מאסר; על המבקש 4 – 80 חודשי מאסר; על המבקש 5 – 74 חודשי מאסר; ועל המבקש 6 – מאסר כאורך תקופת מעצרו. בית המשפט המחוזי גזר על הנאשמים גם עונשי מאסר על תנאי, וכן תקופות פסילה מהחזקת רשיון נהיגה וקנסות; לגבי רכיבים אלה של העונשים לא נכללה הסכמה בהסדר הטיעון. שיעורי הקנסות שנקבעו הם: למבקשים 1 ו-3 – 7,500 ש"ח, לתשלום בשלושה תשלומים חודשיים; למבקשים 2, 4 ו-5 – 20,000 ש"ח, לתשלום בחמישה תשלומים חודשיים; ולמבקש 6 – 2,500 ש"ח, לתשלום תוך 30 יום.

4.

ערעור שהגישו המבקשים לבית משפט זה מתייחס לתקופות הפסילה מהחזקת רשיון נהיגה ולקנסות בלבד. המבקשים טוענים, כי בהתחשב בעונשי המאסר המשמעותיים שהוטלו עליהם, תקופות הפסילה והקנסות חמורים הם יתר על המידה; וכי נוכח מצבם הכלכלי הקשה של המבקשים, הם לא יוכלו לעמוד בתשלום הקנסות, ובמיוחד עקב כך שמועדי התשלום חלים בעת שהמבקשים (למעט המבקש 6) נתונים במאסר. יחד עם הערעור הוגשה בקשה לעיכוב ביצוע תשלום הקנסות , היא הבקשה שמונחת לפני; בבקשה נטען כי סיכויי הערעור טובים, הואיל ועונשי הקנס והפסילה שנגזרו על המבקשים אינם מידתיים; וכי לעת עתה אין בידי המבקשים לעמוד בתשלום הקנסות.

5.

נתבקשה תגובת המדינה לבקשה. המדינה הודיעה, כי לגישתה אין מקום לעכב את ביצוע תשלום הקנסות, וכי המענה לקושי לעמוד בתשלום עשוי להינתן במסגרת סעיף 5ב לחוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות , התשנ"ה-1995 (להלן – חוק המרכז לגביי קנסות ), המאפשר למנהל המרכז לגביית קנסות לפרוס תשלומים או לדחותם, על פי בקשת החייב. המדינה עמדה גם על כך, כי עיקרון נוהג הוא כי גם אם בנסיבות מסויימות קיים טעם לדחות ביצוע עונש מאסר, שונה הדבר לגבי תשלום קנסות, מאחר שאין קושי בהשבת מצב לקדמותו אם יוחלט בערעור להקטינם או אף לבטלם כליל.

6.

דין הבקשה לעיכוב את ביצוע תשלום הקנסות עד להכרעה בערעור – להידחות.

עיקרו של הערעור לעניין תשלום הקנסות נסב על גובהם של הקנסות, וכן על מועדי פרעונם. יש לציין, כי הקנסות הוטלו במסגרת הסדר טיעון בין הצדדים ולכן שולי ההתערבות של ערכאת ערעור הם מצומצמים מלכתחילה, עוד מעבר למגבלות ההתערבות הרגילות החלות על ערכאת ערעור ביחס לפסיקת הערכאה הדיונית. יתר על כן, העוררים לא הציגו טעם משכנע לעיכוב ביצוע תשלומי הקנסות עד להכרעה בערעור, וטענותיהם בדבר חוסר יכולתם הכספית אינן מתיישבות, לכאורה, עם הרשעתם בניהול תחנת ממכר סמים ומכירות של מאות מנות סם, תוך גלגול כספים רבים במסגרתה, ותוך שנקבע כי העבירות בוצעו להפקת רווחים כספיים. מכל מקום, ככל שקיימות טענות ערעור ביחס לגובה הקנסות או הסדרי תשלומם, הן תתבררנה בערעור גופו, ואין להקדים בעניין זה את המאוחר.

יתר על כן, במקרה של קושי בעמידה בתשלומי הקנסות, ניתן לפנות למנהל המרכז לגביית קנסות בבקשה לפרוס תשלומים או לדחות תשלומי חובות, וקנסות בכלל זה, וזאת על פי סעיף 5ב לחוק המרכז לגביית קנסות.

סוף דבר – אין עילה לעכב את ביצוע תשלום הקנסות שהוטל על המבקשים בגזר הדין עד להכרעה בערעור, כמפורט לעיל.

הערר נדחה.