פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים
ע"פ
9424/07
בפני:
כבוד השופט א' א' לוי
כבוד השופט א' רובינשטיין
כבוד השופט
י'
דנציגר
המערערים:
1. עלי ג'ומעה
2. יחיא עבד אלחלים חאג'
נ ג ד
המשיבה:
מדינת ישראל
ערעור על גזר דינו של בית המשפט
המחוזי בנצרת, מיום 25.9.07, בת.פ. 1089/06, שניתן על ידי כבוד השופטת א' הלמן
תאריך הישיבה:
כ"ט באדר א' התשס"ח
(06.03.08)
בשם המערערים:
עו"ד עוביד תאמר
עו"ד דוד דרעי
בשם המשיבה:
עו"ד יאיר חמודות
פסק-דין
השופט א' א' לוי:
בתאריך 21.6.06 מכרו המערערים סם מסוכן מסוג הרואין, במשקל 8 גרם , לסוכן משטרתי, וסיכמו עמו להוסיף ולמכור לו 1 ק"ג
של הסם תמורת 135 אלף ש"ח. בתאריך 25.6.06 נפגשו המערערים והנאשם השלישי בפרשה, אוסם חאג' יחיא, עם השוטר מתוך כוונה להשלים את העסקה, אולם שוטרים שארבו להם עצרו את משיב 1, בעוד שמשיב 2 ואוסם נעצרו רק לאחר מרדף שבסופו נמצא כי הם מחזיקים ברכבם כ- 999 גרם
של הרואין. בכתב האישום שהוגש לבית המשפט המחוזי נטען עוד, כי במהלך החקירה ניסו המערערים לתאם ביניהם גרסאות במטרה לשבש מהלכי משפט.
המערערים הודו בעובדות האמורות, ובעקבות כך הורשעו בעבירות של סחר בסם מסוכן, החזקת סם מסוכן שלא לשימוש עצמי, קשירת קשר לבצע פשע, הסתייעות ברכב לביצוע פשע ושיבוש מהלכי משפט. בגדרו של הסדר טיעון אותו גיבשו הצדדים, עתרה המשיבה לגזור לאוסם חאג'-יחיא 3 שנות מאסר, בעוד שבעניינם של המערערים הוסכם כי כל צד יהיה רשאי לטעון לעונש כהבנתו. בסופו של יום, נדונו המערערים ל-66 חודשי מאסר, 30 חודשים מאסר על תנאי, קנס בסך 10,000 ש"ח והם נפסלו מלהחזיק ברישיון נהיגה במשך 24 חודשים. להשלמת התמונה נוסיף, כי במהלך הדיון בפני בית המשפט המחוזי הצהירה המשיבה כי המערערים פעלו בשליחותו של אחר, אולם היא לא זנחה את השקפתה כי גם המערערים הנם סוחרי סמים .
בערעור שבפנינו, המופנה כנגד העונש, נטען כי שגה בית המשפט המחוזי כאשר החמיר בעונשם של המערערים, ולא השית עליהם עונש קרוב לזה שנגזר לאוסם, אף שחלקם של השלושה בפרשה דומה אם לא זהה.
אין בידינו לקבל את הערעור. העונש שהושת על אוסם הוסכם בין הצדדים, ומותר להניח שלנגד עיני המשיבה עמדו נימוקים נכבדים להקלה בעניינו, וביניהם, גילו הצעיר, עברו הנקי וחלקו הקטן יחסית באירועים (ראו טיעוניה בעמ' 121 לפרוטוקול הדיון). יתרה מכך, הסנגור שייצג את המערערים בבית משפט קמא הוא זה שייצג גם את אוסם, ולפיכך, משנתן את ידו להסכם הטיעון יש להניח כי היה ער לאפשרות שעונשם של המערערים עלול להיות חמור
יותר, שאם לא כן היתה מסכימה המשיבה לבוא לבית המשפט בעתירה משותפת גם בעניינם. כך או כך, אם סבר הסנגור כי בכתב האישום לא ניתן ביטוי הולם לפערים בין חלקם של שלושת הנאשמים בפרשה, היה עליו להביא ראיות לעניין זה כדי לסתור את גרסתה הנוגדת של המשיבה, ומשיקולים השמורים עמו בחר שלא לעשות זאת. במצב זה כל שנותר לעשות היה לגזור למערערים את העונש הראוי להם כמי שהתכוונו לסחור בכמות אדירה של סם מסוכן מסוג הרואין, מעשה שבפני עצמו מלמד עד כמה מרחיקת לכת היא הסכנה הנשקפת מהם לציבור. בנסיבות אלה אין בעונש שהושת עליהם חומרה כלשהי, ואפשר שההפך הוא הנכון, ומכאן החלטתנו לדחות את הערעור.
ניתן היום, כ"ט באדר א' התשס"ח (06.03.08).
ש ו פ ט
ש ו פ ט
ש ו פ ט