ע"פ 9428/08 זכי אברהים אל נג'אר נ. מדינת ישראל

השופט א' א' לוי:

1.

בשלב מתקדם של משפטו הודה המערער בעובדותיו של כתב-אישום מתוקן, ובעקבות כך הורשע בעבירות של קשירת קשר לפשע ואספקת אמצעים לביצוע פשע. על כך הוא נדון לשלוש וחצי שנות מאסר ושנה וחצי מאסר על-תנאי. הערעור שבפנינו מופנה כנגד העונש.

במישור העובדתי נטען, כי בראשית שנת 2006 קשר המערער עם אנשים נוספים, עליהם נמנו אביו ואחיו, לחפור מנהרה ממצרים לרצועת עזה, במטרה לייבא דרכה נשק. פתחה של אותה מנהרה הוסווה בתוך בית לו בנו הקושרים גג, והמערער השתתף בחפירתה בתחילת הדרך בלבד, תוך שהוא מעמיד לרשות החופרים מכשיר ניווט מסוג G.P.S. . מכתב-האישום עולה, כי המנהרה נחשפה על ידי שלטונות מצרים, שהציפו אותה במים.

2.

כאמור, משיג המערער בפנינו כנגד העונש. נטען, כי האירועים התרחשו כשנה וחצי קודם למעצרו, בעת שצה"ל הטיל מצור ימי על הרצועה. עד אז עסק המערער בדייג, ומשהדבר נמנע ממנו הוא נענה להזמנת אביו לסייע בחפירת המנהרה. הוא טען עוד, כי מאז אותה מעורבות חלקית שהיתה לו בפרשה, לא שב עוד לעסוק בפלילים, וחזר לעיסוקו מימים ימימה – הדייג. המערער הפנה גם לנסיבותיו האישיות – נשוי, אב לארבעה ילדים, נעדר עבר פלילי או בטחוני, ועל רקע כל אלה ביקש כי נקל בעונשו.

3.

עיינו בנימוקי הערעור שבכתב, והאזנו לטיעוני סנגוריו המלומדים של המערער על פה, אולם לא מצאנו כי הוכחה בפנינו עילה לשנות מן העונש. נדמה כי אין צורך לומר שחפירה של מנהרות ברצועת עזה הפכה זה מכבר לעסק משגשג, ודרכן מייבאים ממצרים כל מה שלא ניתן לייבאו באופן גלוי. בראש הרשימה של הסחורות המיובאות עומדים כלי נשק וחימוש מגוון, וההיגיון מחייב כי גם אם חלק מאלה מיועדים להגיע לידיים עברייניות, שוב אין ספק כי הרוב מגיע לידיהם של ארגוני טרור המשתמשים בהם במלחמתם בישראל. הנה כי כן, כתוצאה מבצע כסף לשמו, הופכים חופרי המנהרות כלי שרת בידיהם של מפגעים, ואת מחירה של תופעה משלמים תושבי הישובים הישראלים סביב רצועת עזה, שחיי תושביהם ורכושם נתונים בסכנה מתמדת.

נוכח האמור, מצווה בית המשפט להרים את תרומתו כדי להילחם במציאות קשה זו, ואחד האמצעים לכך הוא החמרה בענישה. מטבע הדברים, אין בית המשפט פטור מלתת את דעתו גם לנסיבות האינדיווידואליות של הנאשם המסוים העומד לדין. כך עשה בית המשפט המחוזי בעניינו של המערער, שאם לא כן מותר להניח כי העונש שהיה מושת עליו היה חמור פי כמה.

נוכח האמור, הערעור נדחה.