פסק-דין2 עמודיםנכלל בחיפוש

ע"פ 944/07 פלוני נ. מדינת ישראל

ניתן ביום

בקצרה

דיני עונשין · ערעור על גזר דין בעבירות מיןערעור על גזר הדין של בית המשפט המחוזי בתל-אביב

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

בית המשפט העליון דחה ערעור על גזר דין שנגזרו בו 18 חודשי מאסר בפועל, בגין הרשעה על פי הודאה בכליאת שווא ומעשה מגונה בכוח כלפי עובדת בבית חולים לקויה בשכלה. נקבע כי מעשים מסוג זה מחייבים תגובה חמורה, וכי האינטרס הציבורי והצורך בהרתעה גוברים על נסיבותיו האישיות של המערער. העונש נקבע כמתון ביותר ולא נמצא מקום להקל בו.

העובדות

המערער, שעבד בבית חולים, הטריד מינית עובדת לקויה בשכלה, ובנובמבר 2005 דחף אותה למעלית ותקף אותה מינית. בהסדר טיעון נגזרו עליו 18 חודשי מאסר בפועל, מאסר על תנאי ופיצוי של 10,000 ש"ח למתלוננת. המערער ערער וטען לחומרת העונש.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם יש להקל בעונשו של מערער שהורשע בכליאת שווא ומעשה מגונה בכוח כלפי מתלוננת לקויה בשכלה?
  2. 2.האם נתן בית המשפט המחוזי משקל הולם לנסיבות האישיות של המערער, להודאתו, לחרטתו ולהתחייבותו שלא לשוב לעבוד במקום העבודה?

הלכות

  1. 1

    תקיפה של נשים על רקע מיני, ותקיפה של מתלוננת חסרת ישע בפרט, הן עבירות שיש להגיב עליהן בחומרה, גם כדי להרתיע עבריינים בכוח.

    ״תקיפה של נשים על רקע מיני, בכלל, ותקיפה של מתלוננת חסרת ישע, בפרט, הם מעשים מקוממים עליהם יש להגיב בחומרה״
    לציטוט במסמך ←
  2. 2

    האינטרס הציבורי גובר על נסיבותיו האישיות של הנאשם והשלכות ההרשעה על העסקתו, ולכן העונש שנגזר מתון ואין מקום להקל בו.

    ״אולם, כאמור, האינטרס הציבורי חשוב פי כמה, ומנקודת השקפה זו העונש שנגזר למערער הנו מתון ביותר״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • כליאת שווא
  • מעשה מגונה בכוח
  • האינטרס הציבורי
  • ענישה

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

בבית המשפט העליון

בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים

ע"פ

944/07

בפני:

כבוד השופט א' א' לוי

כבוד השופט א' גרוניס

כבוד השופט ע' פוגלמן

המערער:

פלוני

נ ג ד

המשיב:

מדינת ישראל

ערעור על גזר דינו של בית המשפט המחוזי בתל-אביב, מיום 22.1.07, בתיק

פ.ח. 1188/05, שניתן על ידי כבוד השופטים:

ש' טימן, ת' שפירא, ש' ברוש

תאריך הישיבה:

י"א בסיון התשס"ז

(28.05.07)

בשם המערער:

עו"ד ש' מנצור

בשם המשיבה:

עו"ד עמית אופק

פסק-דין

השופט א' א' לוי:

בית המשפט המחוזי בתל-אביב הרשיע את המערער, על פי הודאתו, בעבירות של כליאת שווא ומעשה מגונה בכוח. תמציתן של העובדות אשר עמדו בבסיס ההרשעה, היא זו: המערער עבד בחודש נובמבר 2005 בבית חולים בתל-אביב שם עבדה גם המתלוננת, ילידת שנת 1977, לקויה בשכלה. נטען, כי המערער נהג להטריד את המתלוננת בהערות שונות, עד שביום 20.11.05 דחף אותה למעלית, שם נישק אותה על פיה, הרים את חולצתה וחזייתה ונישק את שדיה, ואת ידה דחף לתחתוניו והניחה על איבר מינו. לבסוף, אפשר המערער למתלוננת ללכת לדרכה תוך שהוא אומר לה כי הוא מצפה לפגוש אותה בשעות הצהריים. בעקבות כך פנתה המתלוננת למעסיקיה, ומכאן ועד לחקירה היתה הדרך קצרה.

בגדר הסכם טיעון אותו גיבשו הצדדים, עתרה המשיבה לגזור למערער 18 חודשי מאסר, מאסר על-תנאי וכן לחייבו לשלם למתלוננת פיצוי בסכום של 10,000 ש"ח, אותו הקדים והפקיד בקופת בית המשפט. מאידך, היה המערער רשאי לטעון לתקופת מאסר של 6 חודשים בה יוכל לשאת בדרך של עבודות שירות. כמו כן, התחייב המערער שלא לשוב ולעבוד בבית החולים בו מועסקת המתלוננת. הצדדים הוסיפו ונימקו את עמדותיהם בטיעון על-פה בפני בית משפט קמא, ובסופו של יום הוחלט לגזור למערער 18 חודשי מאסר, 18 חודשים מאסר על-תנאי, והוא חויב לפצות את המתלוננת בסכום עליו הוסכם.

בערעור שבפנינו, המופנה כנגד גזר-הדין, נטען כי בית המשפט המחוזי החמיר עם המערער, ולא נתן משקל הולם לנסיבותיו האישיות, התחייבותו שלא לשוב למקום עבודתו, הודאתו והחרטה שהביע. כתוצאה מכך, לשיטת המערער, חרגה התוצאה העונשית אליה הגיע בית משפט קמא מרמת הענישה הנוהגת.

אין בידינו להקל בעונשו של המערער. הוא ניצל את מצבה של המתלוננת, לוקה בשכלה, כדי לתת פורקן ליצרו. תקיפה של נשים על רקע מיני, בכלל, ותקיפה של מתלוננת חסרת ישע, בפרט, הם מעשים מקוממים עליהם יש להגיב בחומרה, ולא כגמול בלבד למבצע על מעלליו, אלא גם כדי לנסות להרתיע בדרך זו עבריינים בכוח. מעיניו של בית המשפט המחוזי לא נעלמו נסיבותיו האישיות של המערער, והתוצאה הקשה הכרוכה בהרשעתו בכל הנוגע להמשך העסקתו בישראל. אולם, כאמור, האינטרס הציבורי חשוב פי כמה, ומנקודת השקפה זו העונש שנגזר למערער הנו מתון ביותר, ועל כן לא ראינו מקום לשנות ממנו.

הערעור נדחה.

המערער יתייצב לשאת בעונשו במזכירות בית המשפט המחוזי בתל-אביב, ביום

י"ז בסיוון התשס"ז (3.6.07),

עד לשעה 11:00.

ניתן היום, י"א בסיוון

התשס"ז (28.05.07).

ש ו פ ט

ש ו פ ט

ש ו פ ט

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

הלכות

  1. 1תקיפה של נשים על רקע מיני, ותקיפה של מתלוננת חסרת ישע בפרט, הן עבירות שיש להגיב עליהן בחומרה, גם כדי להרתיע עבריינים בכוח.
  2. 2האינטרס הציבורי גובר על נסיבותיו האישיות של הנאשם והשלכות ההרשעה על העסקתו, ולכן העונש שנגזר מתון ואין מקום להקל בו.