פסק-דין2 עמודיםנכלל בחיפוש

ע"פ 9446/10 ואיל אל שיך נ. מדינת ישראל

ניתן ביום

בקצרה

ענישה · ענישה על עבירות אלימות חמורות ועבירות נשקערעור על חומרת העונש שהושת על ידי בית המשפט המחוזי

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

המערער הורשע על פי הודאתו בעבירות פציעה בנסיבות מחמירות, החזקת סכין וחבלה חמורה בכוונה מחמירה, בעקבות אירוע אלים שבו ירה לעבר יריביו והכה אחד מהם באקדח. בית המשפט העליון דחה את הערעור על חומרת העונש של 4 שנות מאסר, וקבע כי הענישה הולמת את הנסיבות. נקבע כי על אלימות של נטילת דין לידיים יש להגיב ביד קשה, גם כשליריבים היה חלק באשמה.

העובדות

בין המערער לבין אחר נתגלע סכסוך שהוביל לתגרה ולדקירה. בהמשך הגיע המערער למקום שבו שהו יריביו, שלף אקדח וירה לעברם, והכה אחד מהם באקדח. המערער הורשע על פי הודאתו בעבירות פציעה, החזקת סכין וחבלה חמורה, ונידון ל-4 שנות מאסר.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם יש להקל בעונש המאסר שהושת על מערער שהורשע בעבירות אלימות בנסיבות של תגרה ותקיפה הדדית?

הלכות

  1. 1

    אלימות שנעשתה מתוך נטילת דין לידיים ראויה לתגובה עונשית קשה, גם כאשר לצד המערער היו אשמה ותרומה לאירועים.

    ״הוא בחר לעשות דין לעצמו, ולגמול ליריביו מנה אחת אפיים״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • פציעה בנסיבות מחמירות
  • החזקת סכין
  • חבלה חמורה בכוונה מחמירה
  • אלימות

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט

לערעורים פליליים

ע"פ

9446/10

בפני:

כבוד השופט א' א' לוי

כבוד השופט א' גרוניס

כבוד השופט נ' הנדל

המערער:

ואיל אל שיך

נ ג ד

המשיבה:

מדינת ישראל

ערעור על גזר דינו של בית המשפט

המחוזי בירושלים, מיום 10.11.2010, בתיק תפ"ח 659/09, שניתן על ידי סגן

הנשיא צבי סגל והשופטים משה דרורי ומשה יועד הכהן

תאריך הישיבה:

י"ח בסיון התשע"א

(20.06.11)

בשם המערער:

עו"ד מזאוי אסעד

בשם המשיבה:

בשם שרות המבחן למבוגרים

עו"ד נעימה חנאווי

מר יוסי פולק

פסק-דין

השופט א' א' לוי:

בין המערער לעראפאת סלימאן (להלן: עראפאת) נתגלע סכסוך, וביום 16.10.09,

בשעת צהרים, פרצה ביניהם תגרה במהלכה דקר המערער את עראפאת עם סכין בירכו. זמן קצר לאחר מכן הגיעו עראפאת ואחיו מוחמד לחנות ירקות השייכת לאחיו של המערער. השניים הפכו את הדוכנים שהיו מוצבים במקום, חיבלו בחנות, ועראפאת דקר את האח שנזקק לטיפול רפואי. זמן קצר לאחר מכן הגיע המערער לאותה חנות, ומשנודע לו על אשר התרחש מיהר להגיע למרכז הרפואי בבית חנינא, שם הוא פגש את עראפאת ומוחמד. בשלב זה הוציא המערער אקדח מרכבו והחל לירות לעברם תוך שאלה נמלטים. לבסוף, נפל מוחמד על המדרכה והמערער התקרב אליו והחל להכותו עם האקדח בפניו.

המערער הודה בכל אלה, ובעקבות כך הורשע בעבירות של פציעה בנסיבות מחמירות, החזקת סכין, וחבלה חמורה בכוונה מחמירה, לפי סעיפים 335+334 (א)(1), 184 ו-329 לחוק העונשין. בהמשך, נדון המערער ל-4 שנות מאסר ושנתיים מאסר על-תנאי, ובעונש זה עוסק הערעור. נטען, כי בית המשפט המחוזי לא נתן משקל נאות לנסיבותיו המיוחדות של המקרה, לתקיפתו של עראפאת את אחיו של המערער ולפגיעה ברכוש שנגרמה לו. עוד נטען, כי המערער הנו אדם נורמטיבי אשר נקלע על כורחו לנסיבות קשות שלא מרצונו.

אין בידנו לקבל את הערעור. אנו מוכנים להניח שהאשם לאירועים האלימים בהם נטל המערער חלק, אינו רובץ לפתחו בלבד, וגם יריביו תרמו לכך. אולם הוא בחר לעשות דין לעצמו, ולגמול ליריביו מנה אחת אפיים, ונראה כי רק בנס לא הסתיימו אירועים אלה בתוצאה קשה פי כמה. על אלימות זו היה מצווה בית המשפט המחוזי להגיב ביד קשה, ואף שתקופת המאסר שהושתה על המערער אינה קצרה, אנו סבורים כי היא הולמת את הנסיבות.

הערעור נדחה.

ניתן היום, י"ח בסיון התשע"א

(20.06.2011).

ש ו פ ט

ש ו פ ט

ש ו פ ט

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

הלכות

  1. 1אלימות שנעשתה מתוך נטילת דין לידיים ראויה לתגובה עונשית קשה, גם כאשר לצד המערער היו אשמה ותרומה לאירועים.