פסק-דין2 עמודיםנכלל בחיפוש

ע"פ 946/09 מחמוד מסארווה נ. מדינת ישראל

ניתן ביום

בקצרה

דיני עונשין · ענישה בעבירות אלימות כלפי קטיןערעור על גזר הדין של בית המשפט המחוזי

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

המערער הורשע על פי הודאתו בתקיפת קטין בת חבלה של ממש ובכליאת שווא, ונגזרו עליו מאסר בעבודות שירות ופיצוי. בית המשפט דחה את הערעור על העונש וקבע כי אין מקום להצדיק ענישה עצמית גם בשל התנכלות קודמת. עם זאת הוקלו תנאי תשלום הפיצוי.

העובדות

המערער החזיק עדר עיזים. לאחר שקטין נכנס לצריף ונס, המערער רדף אחריו, לכד אותו, הכה אותו וקשר את ידיו ורגליו בחבל. הקטין שוחרר בהתערבות אביו וניגרמו לו חבלות.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם יש מקום להתערב בעונש המאסר ובסכום הפיצוי שנגזרו על המערער בגין תקיפת קטין וכליאת שווא?

הלכות

  1. 1

    אין להצדיק נטילת החוק לידיים ונקיטת ענישה עצמית גם כאשר המערער סבל מהתנכלות של ילדי הסביבה

    ״הוא לא היה רשאי ליטול את החוק לידיו ולנקוט בהליכי ענישה משלו״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • תקיפת קטין
  • כליאת שווא
  • חבלה של ממש
  • פיצוי

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

בבית המשפט העליון

בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים

ע"פ

946/09

בפני:

כבוד השופט א' א' לוי

כבוד השופטת א' חיות

כבוד השופט י' דנציגר

המערער:

מחמוד מסארווה

נ ג ד

המשיבה:

מדינת ישראל

ערעור על גזר דינו של בית המשפט

המחוזי בחיפה, מיום 6.1.09, בת.פ. 7044/08, שניתן על ידי כבוד השופטת חני

הורוביץ

תאריך הישיבה:

י"ט באייר התשס"ט

(13.05.09)

בשם המערער:

עו"ד משה

סרוגוביץ

בשם המשיבה:

עו"ד אבי וסטרמן

פסק-דין

השופט א' א' לוי:

בתאריך 17.3.05 הגיע המתלונן, קטין יליד שנת 1995, ביחד עם אחדים מחבריו למקום בו החזיק המערער עדר עיזים. שנים מחבריו של המתלונן טיפסו על הגדר ונכנסו לצריף השייך למערער, ומשהגיע האחרון למקום, נסו המתלונן וחבריו על נפשם, אולם המערער לא הרפה, ולאחר מרדף לכד את המתלונן, הכניסו לדיר העזים, הכה אותו והובילו לצריף שם קשר את ידיו ורגליו בחבל. המתלונן שוחרר רק בעקבות התערבות אביו שנזעק למקום. כתוצאה מאותו אירוע נגרמו למתלונן חבלות בפניו ובגופו.

המערער הודה בעובדות האמורות, ובעקבות כך הורשע בעבירה של תקיפת קטין הגורמת חבלה של ממש וכליאת שווא, לפי סעיפים 368ב(א) ו-377 לחוק העונשין. על כך הוא נדון לששה חודשי מאסר על דרך של עבודות שרות, 12 חודשים מאסר על-תנאי, והוא חויב לפצות את המתלונן בסכום של 5000 ש"ח.

הערעור מופנה כנגד העונש.

המערער, ששוב אינו אדם צעיר, טען כי בית המשפט המחוזי שגה משגזר לו

מאסר וחייב אותו בתשלום פיצוי בשעור כה גבוה. לגרסתו, הוא סובל מהתנכלות ממושכת של ילדי הסביבה; הגשת כתב האישום לקתה בשהוי של כשנתיים; והפיצוי בו חויב חורג מן הסביר בנסיבות העניין.

לא מצאנו בכל אלה סיבה להתערבותנו. אף אם סבל המערער מהתנכלות של ילדי הסביבה, הוא לא היה רשאי ליטול את החוק לידיו ולנקוט בהליכי ענישה משלו. יש לזכור, קורבנו היה בן 10 שנים בלבד בעת האירוע, וגם אם זה חטא בהתנהגות אסורה, לא ניתן להשלים עם אותה אלימות חסרת מעצורים בה נקט המערער. מקל וחומר שעניין זה היה צריך להיות נהיר למערער, הואיל ואין זה מפגשו הראשון עם החוק.

נוכח האמור, הערעור נדחה. עם זאת, סברנו כי יש מקום להקל עם המערער בתשלום הפיצוי, ולפיכך אנו קובעים כי הוא ישלם את היתרה בשעורים חודשים שווים ורצופים של 250 ש"ח כל אחד.

ניתן היום, כ' באייר התשס"ט (14.05.09)

.

ש ו פ ט

ש ו פ ט ת

ש ו פ ט

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

הלכות

  1. 1אין להצדיק נטילת החוק לידיים ונקיטת ענישה עצמית גם כאשר המערער סבל מהתנכלות של ילדי הסביבה