פרטי ההליך
בבית המשפט
העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים
ע"פ 9505/01
בפני:
כבוד השופטת ט' שטרסברג-כהן
כבוד השופטת ד' ביניש
כבוד השופט י' אנגלרד
המערער:
זאהר סעודי בן יוסף
נ ג ד
המשיבה:
מדינת ישראל
ערעור על גזר הדין שניתן בבית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו מיום 1.11.01
בת"פ 106/00 שניתן על ידי כבוד השופטים: ש' סירוטה, נ' אחיטוב וא' טל
תאריך הישיבה:
י"א בחשון התשס"ג
(17.10.02)
בשם המערער:
עו"ד פנציאס מרדכי
בשם המשיבה:
עו"ד רחל מטר
פסק-דין
השופטת ט' שטרסברג-כהן:
המערער הורשע בהריגה ובגניבת רכב ונדון ל-15 שנות מאסר בפועל ושנתיים מאסר על תנאי. הערעור הוא על חומרת העונש.
פרטי האירוע הם כדלקמן:
ביום 22.2.00 סמוך לשעה 5:00 לפנות בוקר, הגיע המערער לרחוב אלתר בפתח תקווה במטרה לגנוב רכב. ירון בורכוב (המנוח) עסק בחלוקת עיתונים באותו הזמן ברחוב. המנוח החנה את רכבו ויצא לחלק עיתונים, משהתרחק המנוח פתח המערער את רכבו של המנוח נכנס לתוכו והתניעו במטרה לגנבו, משהבחין בכך המנוח, חזר וניגש לרכבו והודיע למערער כי הרכב שייך לו. המערער התעלם מדבריו של המנוח והחל בנסיעה. המנוח נתלה על חלון הרכב ונגרר לצד הרכב. המערער סטה לצד שמאל כיוון נסיעתו ופגע במספר כלי רכב שחנו לצד הכביש תוך כדי גרימת פגיעות קשות למנוח. המנוח אושפז בבית החולים ונפטר שבועיים לאחר מכן.
הסנגור המלומד הדגיש במיוחד את נושא האחידות בענישה כשהוא מסתמך על פסק דין בע"פ 2052/98 דוד יפת נ' מ"י (לא פורסם). שם, לטענתו, בנסיבות דומות נדון הנאשם לשבע וחצי שנות מאסר.
נושא זה עלה בפני הערכאה הראשונה שציינה את ההבדלים בין המקרים. עיינו בפסק הדין ונראה לנו כי אין הנסיבות זהות, ומה שחשוב יותר, כי אין הוא יכול לשמש אבן בוחן לרף הענישה הראוי בעבירה שבוצעה בנסיבות האמורות.
המערער הוא עבריין מועד ועיסוקו בגניבת כלי רכב. קופה של שרצים תלויה לו מאחוריו ועברו הפלילי "עשיר" כשרובו קשור בעבירות הקשורות בגניבת רכב, שבמהלכה יכולים להתרחש אירועים קשים ונוראים כאירוע שארע במקרה זה.
נסיבות עבירת ההריגה מעמידות אותה ברף הגבוה ביותר של הריגה ומקרב אותה בעליל לעבירת הרצח. בתסקיר שירות המבחן אין כל המלצה. אין אנו מוצאים לחפוף עונש מאסר אחר אותו מרצה המערער עם העונש שהושת עליו בתיק זה.
לאור האמור, אנו דוחים את הערעור.
ניתן היום, י"א בחשוון תשס"ג
(17.10.02).
ש ו פט ת ש
ו פ ט ת ש ו פ ט