ע"פ 9557/08 מדינת ישראל נ. פריד חמדאן

השופט א' א' לוי:

בית המשפט המחוזי הרשיע את המשיב, על פי הודאתו, בעבירה של חבלה חמורה בנסיבות מחמירות, לפי סעיף 333 בשילוב עם סעיף 335(א)(1) לחוק העונשין. נטען, כי ביום 13.11.07 נתגלע ויכוח בין המשיב למכרם מנסור (להלן: המתלונן) על רקע של נזק שנגרם לרכב. הויכוח התדרדר עד מהרה לחלופי מהלומות, תוך שעוברים ושבים מנסים להפריד ביניהם. בהמשך, הגיע למקום חמדאן רשיד, הנאשם האחר בפרשה זו, שמסר לידי המשיב צינור ברזל. עם צינור זה הלם המשיב בראשו של המתלונן, וכתוצאה מכך גרם לו שבר מרוסק בגולגולת וחבלות במוח.

מכח הסכם טיעון אותו גיבשו הצדדים, נדון חמדאן רשיד ל-6 חודשי מאסר על דרך של עבודות שירות וקנס בסך 6000 ש"ח. המשיב, שבעניינו לא היתה הסכמה לעונש, נדון לתקופת מאסר דומה וקנס בסך 12,000 ש"ח. לשני הנאשמים נגזר גם מאסר על-תנאי.

המדינה סבורה כי בית המשפט המחוזי גזר למשיב עונש ממנו נעדר ביטוי הולם לחומרת המעשה ותוצאתו, והשקפה זו מקובלת עלינו. לא נעלמה מעינינו הודאת המשיב, החרטה שהביע, הסולחה שנערכה בין הצדדים ונסיבותיו האישיות של המשיב. אולם, מול כל אלה ניצבת העובדה כי מדובר במקרה בו הופעלה אלימות קיצונית בחומרתה, ואשר היתה עלולה להסתיים בתוצאה קשה פי כמה. תופעה זו של שימוש באלימות כדי ל"יישב" סכסוכים של מה בכך, קנתה אחיזה בחברה בישראל, וכדי לעקור אותה מן השורש, ולמצער להקטין את ממדיה, חייב בית המשפט להגיב עליה ביד קשה.

נוכח השקפתנו זו החלטנו לקבל את הערעור, ולאחר ששמנו לנגד עינינו את ההלכה לפיה אין בית משפט של ערעור ממצה את הדין עם נאשמים, החלטנו להעמיד את תקופת המאסר בפועל בה ישא המשיב על 12 חודשים. יתר חלקיו של העונש אותו גזר בית המשפט המחוזי, יעמדו בעינם.

המערער יתייצב לשאת בעונשו, במזכירות בית המשפט המחוזי בחיפה, ביום א' בסיון התשס"ט (24.5.09), עד לשעה 10:00.