ע"פ 9571/06 אחמד מצארוה נ. מדינת ישראל

השופט א' א' לוי:

בתאריך 16.7.06, בשעת לילה, הגיע המערער לחניון הנמצא בטיילת בתל-אביב כשהוא רוכב על אופניים. אותה שעה עמדו גבר ואישה ליד רכב חונה שמנועו פעל ושוחחו ביניהם. בלבו של המערער גמלה החלטה לגנוב את הרכב, ועל כן הוא זינק לתוכו והחל בנסיעה. האישה, שהבחינה במעשה, קפצה לתוך הרכב, התיישבה על המערער תוך שהיא אוחזת בהגה בניסיון למנוע את גניבת רכושה. אולם, המערער החליט שלא להרפות מטרפו, ופתח בנסיעה מהירה בתוך החניון כאשר דלת הנהג פתוחה, עד שהאישה נפלה החוצה ונחבלה. המערער המשיך לנהוג בצורה פראית ובקלות ראש, עלה על מדרכה, פגע ברכב אחר והסב לו נזק, עד שנעצר. בשלב זה רצו לעבר המערער מספר אנשים כדי לעצור אותו, ואת אחד מהם הוא הכה בפניו ואף איים לדקור אותו. להשלמת התמונה נוסיף, כי בעת האירוע המתואר היה המערער בתקופת פסילה מנהיגה.

המערער הודה בעובדות שיוחסו, ובעקבות כך הורשע בעבירות של שוד בנסיבות מחמירות, נהיגה בפסילה, בשכרות ובקלות ראש. בגין כל אלה דן אותו בית המשפט המחוזי לארבע שנות מאסר, 18 חודשים מאסר על-תנאי, פסילה מלקבל או להחזיק ברישיון נהיגה במשך שנתיים, וכן חולטה התחייבות להימנע מעבירה, בסכום של 5000 ש"ח, עליה חתם בעבר. כמו כן הופעלו שלושה עונשי מאסר על-תנאי שעמדו נגדו. נקבע, כי עונשים אלה יהיו חופפים ביניהם, ויצטברו לתקופת המאסר שנגזרה בפרשה הנוכחית, כך שכליאתו של המערער עתידה להימשך 5 שנים. עונש פסילה על-תנאי שעמד נגד המערער, הופעל בחופף לפסילה בתיק זה.

הערעור מופנה כנגד העונש, אולם גם לאחר שעיינו בנימוקי הערעור שבכתב והאזנו לטיעונו של בא-כוח המערער על פה, לא שוכנענו כי הוכחה עילה להתערבותנו, כפי שלא היתה עילה להפנות את המערער לקבלתו של תסקיר מבחן. המערער חטא בעבירות קשות בהן היו גלומות תעוזה רבה וחוצפה לא מבוטלת, ואשר אך בנס לא הסתיימו בתוצאה קשה יותר. המערער, שעברו הפלילי מכביד ביותר, ביצע את כל אלה כאשר עונשי מאסר על-תנאי עומדים נגדו, ללמדך עד כמה מופלגת היא סכנתו לצבור, ועד כמה רחוקים דרכי הענישה שננקטו נגדו בעבר מלהשיג את מטרתם.

לפיכך, דינו של הערעור להדחות, וכך אנו עושים.