פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
ע"פ
9586/07 - א'
בפני:
כבוד השופט ס' ג'ובראן
המבקש:
אחמד ג'ועבה
נ ג ד
המשיבה:
מדינת ישראל
בקשה לעיכוב ביצוע
תאריך הישיבה:
ג' בכסלו התשס"ח (13.11.2007)
בשם המבקש:
בעצמו
בשם המשיבה:
עו"ד בת עמי ברוט
החלטה
מונחת בפניי בקשה לעיכוב ביצוע גזר דין של בית המשפט המחוזי בירושלים (כבוד השופט ר' כרמל ) מיום 16.10.2007 (פ 3066/07).
כנגד המבקש וכנגד שני נאשמים נוספים הוגש כתב אישום לבית המשפט המחוזי, בו יוחסו למבקש עבירה של סיוע לשוד בנסיבות מחמירות, לפי סעיף 402(ב) בצירוף סעיף 31 לחוק העונשין, התשל"ז-1977; ובעבירה של תקיפה לשם גניבה, לפי סעיף 381(א)(2) לחוק העונשין.
בית המשפט המחוזי הרשיע את המבקש בעבירות שיוחסו לו, בעקבות הודאתו במסגרת הסדר טיעון וביום 8.5.2007 גזר עליו עונש של עשרים ואחת חודשי מאסר בפועל ועשרה חודשי מאסר על תנאי לתקופה של שלוש שנים, שלא יעבור עבירה מסוג פשע. כן הורה בית המשפט למבקש לפצות את כל אחד מהמתלוננים כנגדו בסך של 2,500 ש"ח. בגזר דינו התייחס בית המשפט אל חומרת העבירות שביצע המבקש ומנגד לתסקיר שירות המבחן שנערך בעניינו, אשר לא היה חיובי.
על גזר דינו של בית המשפט המחוזי הגיש המבקש ערעור לבית משפט זה. בד בבד עם הגשת הערעור הגיש המבקש בקשה לעיכוב ביצוע גזר דינו של בית המשפט המחוזי, היא הבקשה שבפניי.
לטענת המבקש, סיכויי הצלחת הערעור הינם טובים, ובמסגרתו הוא עותר להמרת העונש שהוטל עליו בעונש של מאסר על תנאי, כך שייתכן וריצוי עונש המאסר מאחורי סורג ובריח יהיה לשווא.
מנגד מבקשת המשיבה לדחות את הבקשה. לטענתה סיכויי הערעור אינם גבוהים וזאת בעיקר לאור העובדה שהמבקש נתן את הסכמתו להסדר הטיעון, ולאור התסקיר השלילי בעניינו.
לאחר שעיינתי בבקשה ובהודעת הערעור ולאחר ששמעתי את טיעוני הצדדים, הגעתי לכלל מסקנה, כי דין הבקשה להידחות.
כידוע, נאשם אשר נגזר עליו עונש של מאסר בפועל חייב להתחיל בריצוי עונשו מיד לאחר מתן גזר הדין (ראו למשל בש"פ 3360/91 אבו ראס נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 29.7.1991)). עיכוב ביצוע עונש מאסר יינתן רק במקרים מיוחדים אשר יתקיימו בהם נסיבות מיוחדות, אשר משקלן עולה על זה של משקל האינטרס הציבורי המתבטא באכיפה מיידית של הענישה (ראו ע"פ 111/99 שוורץ נ' מדינת ישראל , פ"ד נד (3) 769 (1999).
בענייננו, לא השתכנעתי כי מדובר במקרה חריג המצדיק סטייה מהלכה זו. המבקש הסכים להסדר הטיעון, מבלי שתוגבל זכותה של המשיבה לדרוש להטיל עליו עונש מאסר משמעותי. בניגוד לטענותיו, תסקיר שירות המבחן שנערך בעניינו אינו חיובי כלל וכלל, ואף ממליץ להטיל עליו עונש של מאסר בפועל. בנסיבות אלו הסיכויים להתערבותו של בית משפט זה בעונש שהוטל על המבקש אינם גבוהים. כמו כן, לאור העובדה שמדובר בתקופת מאסר ארוכה אשר אין חשש כי המבקש יסיים לרצותה בטרם ישמע הערעור, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להדחות.
אשר על כן, הבקשה נדחית.
ניתנה היום, ג' בכסלו תשס"ח (13.11.2007).
ש ו פ ט