ע"פ 959/21 עבדאלחק יזבק נ. מדינת ישראל

1.

הרבה לפנים משורת הדין, ועל מנת לאפשר למערער את ביצוע ניתוח המעקפים אותו הוא מבקש לעבור ביום 8.3.2021, אני מעכב את ריצוי עונש המאסר עד להחלטה אחרת.

2.

המערער ימציא עד ליום 15.3.2021, את המסמכים הרפואיים מבית החולים שבו יתבצע הניתוח, על ביצוע הניתוח ותהליך ההחלמה. לא יומצאו המסמכים עד למועד זה – יבוטל עיכוב הביצוע לאלתר. למערער הובהר כי לא תינתנה דחיות נוספות לביצוע הניתוח מעבר למועד זה.

3.

לאחר קבלת המסמכים הרפואיים תינתן החלטה על מועד התייצבות המערער לריצוי עונש המאסר.

4.

בטרם חתימה, מצאתי לנכון להעיר הערה.

כאמור בהחלטתי בהליך זה מיום 10.2.2021, הערעור הנוכחי הוגש על החלטת בית המשפט המחוזי מיום 8.2.2021, שדחתה את בקשתו האחרונה של המערער לדחיית מועד ריצוי עונש המאסר, כאשר הבקשה הוגשה אליו לאחר שעניינו כבר נדון בבית משפט זה בערעור קודם שהגיש (ע"פ 3777/20, החלטה מיום 11.6.2020).

כעולה מתגובה שהגישה המשיבה, סעיף 87 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 שותק ביחס לשאלה לאיזו ערכאה יש לפנות לבקשה נוספת לדחיית ביצוע עונש במקרה בו הוגש ערעור על החלטה קודמת. הגישה לפיה, לאחר שנדון עניינו של המערער על החלטה בעניין דחיית מועד ריצוי עונש בערכאת ערעור, עליו לשוב בבקשה לדחיית מועד נוספת לערכאה הדיונית (בש"פ 9138/15 שלי נ' מדינת ישראל (14.2.2016)) – מעוררת לטעמי קשיים לא מבוטלים.

כך, אם סעיף 87 הנ"ל אינו מגביל את סמכות בית המשפט לעיכוב ביצוע העונש לפעמיים בלבד (ע"פ 507/20 ילדרים נ' מדינת ישראל (2.2.2020)), אין זה סביר, למשל, כי ערעור על החלטה הדוחה בקשה לדחיית מועד – יידחה על ידי ערכאת הערעור; ובעקבות שינוי נסיבות כלשהו , יבקש המערער להגיש בקשה נוספת לערכאה הדיונית – וכך יזכה הוא ב"סיבוב נוסף", בין אם תתקבל הבקשה ובין אם תידחה שאז לכאורה יוכל הוא לערער בזכות על החלטה זו. הוא הדין, לטעמי, אם הערעור הראשון על ההחלטה מתקבל או מתקבל חלקית, כמו במקרה דנן. כשעסקינן בבקשה לדחיית מועד ביצוע עונש, סבורני כי כל בקשה נוספת צריכה להיות מוגשת לערכאה האחרונה שדנה בעניינו של המבקש-המערער. בפני הערכאה האחרונה עמדו שיקולים מסוימים שלאורם התקבלה ההחלטה האחרונה בעניינו של המבקש-המערער, ולא יהא זה מן הראוי כי העניין ישוב לדיון בפני ערכאה אחרת, מבראשית.