פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים
ע"פ
9593/08
בפני:
כבוד השופט א' א' לוי
כבוד השופט א' גרוניס
כבוד השופט ח' מלצר
המערער:
יהודה אדרי
נ ג ד
המשיבה:
מדינת ישראל
ערעור על גזר דינו של בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו, מיום 29.10.08,
בת.פ. 40090/08, שניתן על ידי כבוד השופט ג' קרא
תאריך הישיבה:
כ"ו באייר התשס"ט
(20.05.09)
בשם המערער:
עו"ד פורר ירון
בשם המשיבה:
עו"ד ירין שגב
פסק-דין
השופט א' א' לוי:
בחודש אוקטובר 2006 גמרו המערער ושניים אחרים אומר לשדוד טבעות זהב וכסף מבית עסק בתל-אביב. את זממם ביצעו בתאריך 16.10.06, בשעת בוקר מוקדמת, כאשר הגיעו לזירה עם כובעי גרב, כפפות ובידיהם שני אקדחים שאחד מהם היה אקדח-דמה. הם הורו לאחת העובדות שנכחו במקום לשכב על הרצפה, ולעובדת האחרת הורו למסור להם טבעות זהב. משעשתה זאת, נטלו המערער ושותפיו רכוש בעל ערך כספי ניכר (כ-100 אלף ש"ח) והסתלקו מהמקום.
המערער הודה במעשה שיוחס לו, ובית המשפט הרשיעו בעבירות של קשירת קשר לבצע פשע ושוד בנסיבות מחמירות. על כך הוא נדון ל-5 שנות מאסר ושנתיים מאסר על-תנאי. כמו כן, הופעלו שני מאסרים על-תנאי שעמדו נגדו, בחופף ביניהם ובמצטבר לעונש שנגזר בתיק זה, והתוצאה היא שתקופת המאסר בה אמור המערער לשאת עומדת על חמש וחצי שנים.
הערעור מופנה כנגד העונש. נטען כי בית המשפט המחוזי החמיר עם המערער יתר על המידה, מכל אחד מטעמים אלה: לא נתן משקל להודאתו וחרטתו; השוד לא לווה באלימות וכתוצאה ממנו לא ניזוק אדם; השוד התרחש בעסק ולא בדירת מגורים; בעת ביצוע המעשים, בשנת 2006, היה המערער בן 24 וחצי בלבד; זהו מאסרו הראשון. לבסוף, נטען כי נוכח לשון התנאי לא היה מקום להפעלתו של אחד מעונשי המאסר (בן 6 חודשים).
לא מצאנו בערעור זה ממש. המערער, ששב וחוטא בפלילים, חבר לאחרים לבצע שוד בעסק, בטבורה של עיר ולאור היום. לביצוע מעשה מסוג זה דרושה מידה לא מבוטלת של חוצפה ותעוזה, ומכאן הסכנה הנשקפת מהמערער לצבור. מעשי שוד מסוג זה, ששוב אינם נדירים במקומותינו, חייבו תגובה עונשית קשה, ועל כן איננו סבורים כי נפל פגם בגזר הדין המצריך את התערבותנו. גם בהפעלת המאסר על תנאי לא גילינו שגגה בהנמקתו של בית המשפט המחוזי, נוכח פוטנציאל הפגיעה בגופו של אדם הכרוך בביצוע שוד כאשר המבצע נושא נשק.
אי-לכך, הערעור נדחה.
ניתן היום, כ"ו באייר התשס"ט
(20.05.09)
.
ש ו פ ט
ש ו פ ט
ש ו פ ט