ע"פ 9598/16 תאמר קטיש נ. מדינת ישראל

1.בקשה לעיכוב ביצוע עונש מאסר.

2.המבקש הורשע על-פי הודאתו בעבירות של קשירת קשר לביצוע פשע, לקיחת שוחד (3 עבירות), אספקת סם מסוכן (3 עבירות), ניסיון לאספקת סם מסוכן והכנסה והחזקה של חפץ אסור מסוכן לבית הסוהר (4 עבירות). את העבירות הללו ביצע המבקש בהיותו סוהר בטחון, סמל אגף בכלא אוהלי קידר. המבקש, אסיר ואדם אחר קשרו קשר, שבמסגרתו הכניס המבקש לתוככי הכלא במהלך עבודתו כסוהר סם מסוכן מסוג קנביס במשקל כולל של מאות גרמים, וכן גם מאות כדורים של סמים מסוכנים מסוג אוקסיקונטין וטרמדקס, והעבירם לאסיר הנ"ל תמורת סכומי כסף שקיבל.

3.המבקש נדון למאסר למשך 18 חודשים, מאסר על-תנאי וקנס כספי, והוא מבקש (ב'דקה ה-90', יומיים לפני המועד שקבע בית המשפט המחוזי שעיכב את הביצוע ב-45 ימים), לעכב את ביצוע גזר הדין עד למתן פסק דין בערעור.

4.המבקש הגיש ערעור על גזר הדין, ובאת-כוחו טוענת שסיכויי הערעור להתקבל – טובים המה. המבקש צעיר, נעדר עבר פלילי, הביע חרטה כנה ולקח אחריות על מעשיו בהזדמנות הראשונה. המבקש פוטר מעבודתו ללא זכויות, לטענת באת-כוחו, ונזק כלכלי ותדמיתי רב נגרם לו ולמשפחתו. ב"כ המבקש עמדה על איכותה של המשפחה, על טרגדיה בעברהּ, ועל מצבו הנפשי המורכב של המבקש שהלך והדרדר בעקבות מעשיו. את בקשתה תמכה ב"כ המבקש בתיעוד על מצבו של המבקש, בפסיקה לגבי בקשות לעיכוב ביצוע במצבים דומים, ובתסקיר שירות המבחן שהמליץ על הליך שיקומי וענישה שאינה כוללת מאסר בפועל. ב"כ המבקש סבורה שבית המשפט החמיר בעונשו של המבקש, למרות שהיה צריך להקל עמו משום שמעשיו קרובים לסייג הכורח; גזר הדין חורג לחומרה מן המקובל בכגון דא; מן הראוי להעדיף שיקולי שיקום, והדעת נותנת שהעונש יוקל במידה ניכרת בפסק הדין בערעור. מכאן שיש הצדקה, לטענת ב"כ המבקש, לעיכוב ביצוע עונש המאסר.

5.מנגד טענה ב"כ המשיב, כי אין הצדקה לעיכוב ביצוע עונש המאסר. העונש קל, עד כדי כך שהמשיבה שקלה לערער על קולתו. אין סיכוי ממשי לקיצור תקופת המאסר בערעור, ומן הראוי להתחיל לאלתר בריצוי העונש. מדובר בסוהר שמעל באמון, וביצע עבירות של שוחד וסמים. מכלול השיקולים לקולא והנסיבות האישיות נלקחו בחשבון על ידי בית המשפט המחוזי. אין הצדקה להקלה נוספת וממילא סיכויי הערעור נמוכים מאד. מכאן ההתנגדות לעיכוב ביצוע עונש המאסר.

6.נתתי דעתי על נימוקי הבקשה ועל אלו שבאו בתשובה. אכן, בצד החומרה הרבה של המעשים, שלגביה אין צורך להכביר במילים, ישנם בהחלט שיקולים לקולא, שעליהם הצביעה בנחישות ב"כ המבקש. יהיה לו למבקש כמובן יומו לפני ערכאת הערעור לטעון את טענותיו, אך על פני הדברים נראה שבית המשפט המחוזי יחס משקל רב לנסיבות המקלות, וגזר הדין כלל איננו חמור. אין הצדקה לעיכוב ביצוע עונש המאסר, משום שעונש של עבודות שירות לא נראה כאפשרות סבירה בנסיבות. יחד עם זאת, יש מקום לקבוע מועד לדיון בערעור בהתחשב עם תקופת המאסר כדי שהערעור יהיה אפקטיבי, מבלי שתימנע מראש אפשרות של הפחתה בתקופת המאסר, גם אם הסיכויים לכך אינם מן המשופרים.

7.החלטתי אפוא לדחות את הבקשה לעיכוב ביצוע. לצורך התארגנות אדחה עוד קמעא את המועד להתייצבות לריצוי עונש המאסר, ליום 2.1.2017 בשעה 09:00. הערעור יקבע לדיון עד סוף חודש יולי 2017.