פסק-דין2 עמודיםנכלל בחיפוש

ע"פ 9627/02 אדי אלוני נ. מדינת ישראל

ניתן ביום

בקצרה

סדר דין פלילי · פסלות שופט בשל משוא פניםערעור פלילי על החלטה בטענת פסלות שופט

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

המערער טען כי שופט שגזר דינו של עד מרכזי בעניינו בעסקת טיעון צריך להיפסל בשל חשש למשוא פנים. בית המשפט דחה את הערעור בשל שיהוי, שכן המערער ידע על הנסיבות מלכתחילה והעלה את הטענה רק בשלב מתקדם. החלטות השופט במהלך החקירה אינן מעלות חשש למשוא פנים.

העובדות

המערער הועמד לדין פלילי. לטענתו, המידע בעניינו בא במסגרת עסקת טיעון שבה הורשע עד מרכזי בעניינו, שהורשע על פי הודאתו על ידי השופט הדן בעניינו של המערער. לטענת המערער, החלטות השופט במהלך חקירת העדים העלו את חששו למשוא פנים.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם יש לפסול שופט שדן בעניין נאשם כאשר גזר את דינו של עד מרכזי שהורשע על פי הודאתו במסגרת עסקת טיעון?
  2. 2.האם יש לדחות טענת פסלות שהועלתה בשלב מתקדם של המשפט בשל שיהוי?

הלכות

  1. 1

    טענת פסלות שהייתה ידועה למערער מלכתחילה ולא הועלתה אלא בשלב מתקדם של המשפט דינה להידחות בשל שיהוי.

    ״המערער היה מודע כי השופט שדן בעניינו הוא גם שגזר את דינו של אותו פלוני, ובכל זאת הוא לא העלה עניין זה, אלא בשלב מתקדם של המשפט.״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • משוא פנים
  • שיהוי
  • עד מרכזי
  • החלטות דיוניות
  • חקירת עדים

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

בבית המשפט העליון

בשבתו

כבית משפט לערעורים פליליים

ע"פ 9627/02

בפני:

כבוד הנשיא א' ברק

המערער:

אדי אלוני

נ ג ד

המשיבים:

1. מדינת

ישראל

2. כב' השופט כמאל סעב

ערעור פסלות שופט על החלטתו של בית משפט השלום בחיפה מיום 5.11.2002 בת.פ.

3585/01, שניתנה על ידי

כבוד השופט סעב כמאל

תאריך הישיבה: כ"ט בכסלו

התשס"ג (4.12.2002)

בשם המערער: עו"ד דן

ערמון

בשם המשיבים: עו"ד יאיר

חמודות

פסק-דין

המערער הועמד לדין פלילי. לטענתו, המידע בעניינו בא במסגרת עיסקת טיעון שבה הורשע פלוני, המהווה עד מרכזי בעניינו שלו. אותו פלוני, שהורשע על פי הודאתו, הורשע על ידי השופט הדן בעניינו של המערער. יש בכך כדי לפסול את השופט. נראה לי כי דין הטענה להידחות לגופה. אך אין לי צורך לבסס פסק דיני על נימוק זה, שכן דין הטענה להידחות בשל השיהוי הרב שבה עלתה. המערער היה מודע כי השופט שדן בעניינו הוא גם שגזר את דינו של אותו פלוני, ובכל זאת הוא לא העלה עניין זה, אלא בשלב מתקדם של המשפט. לטענתו, החלטות של השופט במהלך חקירת העדים, הן שהעלו את חששו למשוא פנים, ועל כן ביקש לחזור לטענת הפסילה המקורית. בדקתי גם הטענות הנוספות, ולא מצאתי כי יש בהן ממש. נוגעות הן להחלטות דיוניות באשר לניהולה של החקירה. לא עולה מהן כל חשש למשוא פנים, ואין בהם כדי להצדיק ויתור על טענת השיהוי.

הערעור נדחה.

ניתן היום, כ"ט בכסלו התשס"ג (4.12.2002).

ה

נ ש י א

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

הלכות

  1. 1טענת פסלות שהייתה ידועה למערער מלכתחילה ולא הועלתה אלא בשלב מתקדם של המשפט דינה להידחות בשל שיהוי.