ע"פ 9628/04 ויאסם סעד נ. מדינת ישראל

השופט א' גרוניס:

1.

המערער הואשם ברצח אשתו. לאחר שמיעת הראיות הושג הסדר טיעון ובגדרו הודה המערער והורשע בעבירה של הריגה. בית המשפט המחוזי השית עליו 17 שנות מאסר והורה כי 15 שנים מתוכן יצטברו למאסר בן 5 שנים שהוטל בהליך אחר. על המערער לרצות איפוא מאסר של 20 שנה. הערעור מופנה נגד חומרת העונש.

2.

סיפור המעשה הינו מזעזע. המערער הינו יליד שנת 1984. בהיותו בן 17 שנים, בשנת 2001, הוא נישא לקטינה בת 13 שנים. במהלך הנישואין הפעיל המערער אלימות קשה פעם אחר פעם כלפי אשתו. ביום 24.4.02 תקף המערער שוב את אשתו בשל כך שדיברה עם אמה. המערער היכה אותה בכל חלקי גופה באמצעות ידיו וכן תוך שימוש בקרש. כמו כן הוא בעט בה שוב ושוב. בשלב מסוים, משהאשה החלה להקיא, קרא המערער לאביו. האב אמר לו שיזעיק רופא אך המערער סירב וקילל את אביו. אמו של המערער ביקשה שיזעיק אמבולנס ובעקבות זאת הוא צעק עליה והיכה אותה. זמן קצר לאחר מכן נפטרה אשתו של המערער כתוצאה ממעשי התקיפה. הוא קבר את גופתה במקום כלשהו.

3.

אין זה מפתיע שהערכאה הדיונית ציינה כי במקרה מעין זה נקודת המוצא לעונש חייבת להיות העונש המירבי הקבוע בדין לעבירת הריגה, היינו 20 שנות מאסר. עם זאת, בית המשפט פירט מספר נסיבות מקלות שהביאו אותו להטלת עונש של 17 שנים. כך צוינה העובדה שבעת האירוע נשוא כתב האישום היה המערער בן 18 שנים ושבועיים, כי המערער גדל בתנאים של עזובה קשה ביותר, כי החל להשתמש בסמים בגיל צעיר מאד וכן את הודאתו. הסניגור המלומד טען כי בית המשפט החמיר יתר על המידה עם המערער וכי בכל מקרה לא היה מקום להוראה בדבר הצטברות של 15 שנים לעונש קודם בן 5 שנים שהוטל על המערער.

4.

מתברר, כי חודשים מספר לפני גזר הדין בו עסקינן נדון המערער ל-5 שנות מאסר בבית משפט השלום בכפר סבא, זאת לאחר שהורשע בביצוע עבירות אלימות קשות נגד אמו. די לצטט משפט אחד מגזר הדין: "הנאשם [המערער] איבד צלם אנוש בהתנהגותו המפלצתית, והפך את חיי אמו האומללה לגיהנום של אלימות והתעללות נפשית". על רקע דברים חמורים אלה, צדק בית המשפט המחוזי משלא ראה לנכון לקבוע הסדר חפיפה שלפיו המאסר הכולל יהא פחות מ-20 שנים.

5.

אכן, המערער הוא אדם צעיר בעל אישיות ילדותית שגדל בתנאי עזובה קשים. ברם, המעשים הנוראיים בהם הורשע מאפילים על השיקולים הנגדיים. מקרה מעין זה מצדיק הטלתו של עונש קשה וחמור. בית המשפט המחוזי צדק כאשר השית מאסר בן 17 שנים ולא נפלה כל טעות בהוראתו בדבר הצטברות של 15 שנה לעונש הקודם של 5 שנים.

6.

הערעור נדחה.