ע"פ 964/05 אלירן לביא נ. מדינת ישראל

א.המבקש הורשע, על פי הודאתו, בשני אישומים של קשירת קשר לביצוע פשע ושוד בחבורה, וכן בשני אישומים של קשירת קשר לביצוע פשע וניסיון לשוד בחבורה. על פי האישום הראשון, קשר העורר עם אחרים קשר לביצוע שוד בדירה אשר בבניין מגורים בראשון לציון, כן נרכשו כלי פריצה, ואכן בוצע בצוותא עם אחרים שוד בהיות המבצעים מצוידים בסכין, ותוך איומים במעשה אלימות, וקשירת המתלונן באזיקון. על פי האישום השני, קשר המערער עם אחרים לבצע שוד נוסף בראשון לציון, והחבורה, מצוידת בכלי פריצה, אכן ביצעה שוד בדירת מגורים, אף כאן תוך קשירת המתלוננים באזיקונים. בשני האישומים האחרים היתה השיטה דומה, אלא שהשוד סוכל, פעם אחת משצעקה המתלוננת ובפעם האחרת, עם מעצרה של חבורת הקושרים.

ב.על המבקש נגזרו 38 חודשי מאסר, מהם 20 חודשים לריצוי בפועל (בניכוי תקופת מעצרו) והיתרה על תנאי לתקופה של שלוש שנים. כן חוייב המערער בתשלום פיצויים חלקיים למתלוננים בשיעור 3,000 ש"ח, סכום אשר יחולק בין המתלוננים כולם.

ג.ביצוע העונש עוכב עד ליום 30.1.05. לבית משפט זה הוגש ערעור על גזר דינו של המבקש, ובקשה בצידו לעיכוב ביצוע גזר הדין עד למתן החלטה בערעור. לטענת המבקש, טובים במיוחד סיכויי הערעור נוכח גילו הצעיר, העדר עבר פלילי, שיתוף הפעולה במשטרה ותסקיר חיובי של שירות המבחן. כן טוען הוא, כי תקופת המאסר שנקבעה לו אינה ארוכה, ואם לא יעוכב ביצוע גזר הדין ייגרם לו נזק בלתי הפיך.

ד.ההחלטה במקרה דנא לא היתה פשוטה. נתתי ליבי לשיקולים המנחים במקרה דנן (דנ"פ 111/95 שוורץ נ' מדינת ישראל , פ"ד נד(2) 241), וליישומם לענייננו. אכן, ישנם לא מעט פנים העומדים לזכות המבקש, במיוחד (כנזכר לעיל) גילו הצעיר - 19 בעת ביצוע העבירה - עברו הנקי, הודאתו, חלקו המשני יחסית בביצוע העבירות כפי שנמסר במסגרת הסכמות לבית המשפט, נכונותו להעיד נגד שותפיו, ותסקיר חיובי של שירות המבחן הכולל תהליך שיקומי. כל אלה הובאו בחשבון על-ידי בית המשפט המחוזי, שעל כן לא מיצה עם המבקש את הדין. ומנגד, מה מטרתו של עיכוב ביצוע? הוא בא למנוע מצב שבו ירצה אדם עונש מעבר לנחוץ, בכך שאם ערעורו יתקבל והוא יזוכה, או ישתהה הדיון בערעור ויופחת עונשו, ייצא שישב בכלא לשווא. ואכן, ישנם בפסיקה מקרים שאליהם הפנתה באת כוח המבקש, אשר טענה לו במסירות, שבהם ניתן עיכוב ביצוע ואינם רחוקים מאד מענייננו מבחינת אורך המאסר. אך נתתי אל ליבי את תכלית ההליך, ואת השיקולים שכנגד במקרה שלפנינו. חומרת העבירה מרובה, אף בלא שנשתמש בניסוחים קשים - המעשים מדברים בעדם: שני מעשי שוד בדירות מגורים, שהושלמו על-ידי המבקש וחבריו תוך פגיעה בקרבנות, בכבודם וברכושם, וניתן לשוות לנגד עינינו את תגובתם של הקרבנות בשימנו עצמנו בנעליהם ככל הניתן, ושני מעשי שוד שנותרו בגדר ניסיון כיוון שסוכלו, והכל בחבורה. בית המשפט קמא גזר על המבקש עונש שכאמור הטעים לגביו כי לא מיצה עמו את הדין, ואכן דומני שכך, ולפיכך מסופקני באשר לסיכויי הערעור, בנסיבות העבירות והישנויותיהן. אמנם, 20 חודשי מאסר בפועל בתוספת מאסר על תנאי של 18 חודשים ופיצויים, אינם עניין של מה בכך לשום אדם, אך אינם ברף חומרה גבוה על פי מהות העבירות. לכן אין בידי לקבל את הבקשה.

ה.העורר יתייצב לריצוי עונשו ביום ג', ו' באדר א' תשס"ה (15.2.05) בשעה 10:00 במזכירות בית המשפט המחוזי בתל אביב. מזכירות בית משפט זה מתבקשת לקבוע את הערעור לשמיעה בתוך החודשיים הקרובים ככל הניתן, שהרי בערעור על גזר הדין בלבד עסקינן.