פרטי ההליך
בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט
לערעורים פליליים
ע"פ
9665/08
בפני:
כבוד השופט א' א' לוי
כבוד השופט א' גרוניס
כבוד השופט נ' הנדל
המערער:
פלוני
נ ג ד
המשיבה:
מדינת ישראל
ערעור על גזר דינו של בית המשפט
המחוזי בתל-אביב, מיום 7.10.08, בת.פ.ח. 1090/06, שניתן על ידי השופטים: ש'
דותן, ד' גנות, ש' שוחט
תאריך הישיבה:
כ"ח בניסן התש"ע
(12.04.10)
בשם המערער:
עו"ד משה מרוז ; עו"ד שירה מרוז
בשם המשיבה:
עו"ד שאול כהן
פסק-דין
השופט א' א' לוי:
המערער הוא אביו של המתלונן, יליד שנת 1986. בכתב האישום שהוגש לבית המשפט המחוזי נטען, כי בין השנים 1995 עד 2002, ביצע המערער מעשים מגונים רבים בבנו. עד 1998 נהג המערער להתקלח עם המתלונן הקטין, נצמד
לגופו, נישק את איבר מינו ומצץ אותו. החל מ-1998 נהג המערער ללטף את חזהו של בנו, ישבנו ואיבר מינו. בגין עובדות אלו שהובאו בתמצית ובהן הודה המערער, הרשיעו בית המשפט המחוזי בעבירות של מעשים מגונים לפי סעיף 348(ב) בנסיבות סעיף 351(ג)(2) לחוק העונשין. בהמשך נדון המערער ל-9 שנות מאסר, שנתיים מאסר על-תנאי, והוא חויב לפצות
את המתלונן בסכום של 50,000 ש"ח.
בערעור המופנה כנגד העונש נטען, כי בית המשפט המחוזי לא נתן משקל הולם להודאת המערער בעובדות, צערו וחרטתו, וכן רצונו לקבל טיפול לסטייה בה הוא לוקה. עוד נטען, כי לא ניתן משקל לנסיבותיו האישיות החריגות של המערער; להשקפתם של בעלי המקצוע כי הוא אינו פדופיל; לעובדה שהוא סובל מנידוי חברתי, ומכך שאשתו התגרשה ממנו, ובניו מסרבים לקיים עמו קשר כלשהו.
לא מצאנו בכל אלה עילה להקל בעונשו של המערער. מעשיו לגופם חמורים הם ומעוררים שאט נפש, והדברים נאמרים ביתר שאת נוכח העובדה שהמערער ביצעם בבנו הקטין עליו הוא לא חס אף שהוא בשר מבשרו. תפקידו כאב היה לגונן על בנו הקטין, ובמקום זאת הוא ניצל את תלותו של האחרון והאמון שנתן בו כדי לפרוק בו את יצרו. בכך המיט המערער אסון על משפחתו, ובפרט על הקטין, הואיל וניסיון החיים מלמד כי מעשים מסוג זה מותירים בנפשו של הקורבן צלקות, שספק אם אי-פעם יימצא להן מזור. על מעשים מסוג זה, שלדאבוננו אנו נתקלים בהם בתדירות גבוהה, היה מצווה בית המשפט, שגם לו נועד חלק בהגנה על קטינים, להגיב בחומרה.
נוכח האמור, דינו של הערעור להדחות, וכך אנו עושים.
ניתן היום, כ"ט בניסן התש"ע (13.04.2010).
ש ו פ ט
ש ו פ ט
ש ו פ ט