ע"פ 9685/04 זוהיר כראבלי נ. מדינת ישראל

ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי בנצרת (הנשיא מ' בן-דוד) אשר דחה את בקשת המערער לעיכוב ביצוע גזר הדין שניתן בעניינו, לאחר שהורשע בבית-משפט השלום בנצרת על-פי הודאתו, בעבירות של תקיפת שוטר בעת מילוי תפקידו, הפרעה לשוטר בעת מילוי תפקידו באיומים, היזק בזדון והעלבת עובד ציבור. דינו נגזר לחמישה חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות, בכפוף לחוות-דעת הממונה על עבודות השירות, ולחמישה חודשי מאסר על תנאי, וכן פיצוי בסך 500 ₪ לכל אחד מן השוטרים ומתן התחייבות. בית-משפט השלום אף הפעיל עונש מאסר מותנה בן חמישה חודשים, וקבע כי זה ירוצה בחופף לעונש המאסר שנגזר על המערער בתיק הנוכחי.

בהמשך, לאחר שהמערער התייצב בפני הממונה על עבודות השירות, חיווה האחרון את דעתו כי המערער אינו מתאים לעבודות שירות, שכן הוא מסרב לבצע את העבודה שהוצעה לו. לאחר מכן הותלו ההליכים נגד המערער בשל כך שזה נעלם. לאחר שההליכים חודשו גזר בית-משפט השלום את עונשו של המערער לריצוי במאסר בפועל, מאחורי סורג ובריח, ולא בעבודות שירות כפי שנקבע מלכתחילה. על גזר-דין זה הגיש המערער ערעור לבית המשפט המחוזי וכן בקשה לעיכוב ביצוע אשר נדחתה. עם דחיית הבקשה לעיכוב ביצוע הוגש הערעור שלפניי, ובינתיים נקבע הדיון בערעור בפני בית המשפט המחוזי ליום 2.11.04.

המערער טוען כי בהתחשב בתקופת המאסר הקצרה וסיכויי הערעור הטובים, היה על בית המשפט קמא להיעתר לבקשתו לעכב את ביצוע עונש המאסר. בנוסף הוא טוען, כי לא התחמק מביצוע עבודות השירות, אלא התייצב במשרד הממונה על עבודות השירות בנצרת, ואז התברר שתיקו הועבר למשרד הממונה בטבריה ללא מתן החלטה. לטענת המערער, הממונה על עבודות השירות אמור להגיש עוד השבוע המלצה חדשה בעניינו. בא-כוח המערער אף חושש שדחיית הבקשה תסכל מראש את סיכויי ההצלחה בערעור.

דין הבקשה להידחות. אמנם, מדובר בתקופת מאסר קצרה שאת ביצועה מקובל בדרך-כלל לעכב עד למתן פסק-דין בערעור. אלא שבענייננו, קיימות נסיבות נוספות המושכות לכיוון דחיית הבקשה. זאת, לאור היעלמותו של המערער אשר גרמה להתליית ההליכים נגדו בשלב שמיעת הדיון בפני בית-משפט השלום, ובעיקר לאור העובדה שבינתיים המערער כבר החל לרצות את עונשו ומשפטו קבוע לשמיעה בעוד יומיים בלבד. כמו-כן, אינני מקבל את טענתו של בא-כוח המערער, שעצם העובדה שהמערער כבר החל בביצוע עונש המאסר, כאשר מדובר במספר ימים בלבד, היא כשלעצמה תפגע בסיכויי הערעור.

התוצאה היא שהערעור נדחה.