ע"פ 9783/02 מוראד שוויש נ. מדינת ישראל

השופט א' ריבלין :

המערער הורשע בבית המשפט המחוזי בעבירת הריגה ובעבירות תעבורה, על שגרם למותו של אחר, בעת שנהג ברכבו. ערעור שהוגש לבית המשפט העליון נתקבל בחלקו ועל-פי הסכמה אליה הגיעו שני הצדדים הורשע המערער בעבירה של גרימת מוות ברשלנות, עבירה לפי סעיף 304 לחוק העונשין, התשל"ז-1977, חלף עבירת ההריגה בה הורשע מלכתחילה. ההרשעה ביתר העבירות הושארה על כנה, לאמור: נהיגה בדרך בקלות ראש ובמהירות שיש בה בנסיבות המקרה סכנה לציבור, סטיה מנתיב נסיעה העלולה לגרום להפרעה או לסיכון ונהיגה ללא פוליסת ביטוח בת תוקף.

המערער נהג את רכבו בדרך צדדית וניסה להשתלב בתנועה בדרך ראשית, שלנוסעים בה זכות קדימה. כשפנה אל תוך הדרך הראשית, התנגשו זה בזה הרכב בו נהג ורכב אחר שנסע בדרך הראשית. כתוצאה מכך נהרג אדם ונפצעו שבעה אחרים. כאמור, זוכה המערער מעבירת ההריגה והורשע, בהסכמה, בעבירה של גרימת מוות ברשלנות, בשל ספק שנתעורר בשאלה אם נמנע המערער לעצור את רכבו לפני תמרור שהוראתו עצור. עניינו של המערער הוחזר לבית המשפט המחוזי לגזירת עונשו מחדש ובית המשפט גזר עליו עונש של מאסר לתקופה של עשרה חודשים לריצוי בפועל ועוד מאסר מותנה וציווה על שלילת רשיון הנהיגה שלו למשך שבע שנים. בכך הקל מן העונש שנגזר עליו תחילה (עונש של מאסר לתקופה של שנתיים ומחצה לריצוי בפועל וכן מאסר מותנה ופסילה מלהחזיק ברשיון למשך חמש עשרה שנים).

כנגד גזר הדין החדש מופנה הערעור היום. המערער סבור כי בית המשפט המחוזי החמיר בעונשו, שכן נסיבות העבירה לא היו חמורות. לשיטתו ראוי היה להקל עמו עוד, בהתחשב גם בנסיבותיו האישיות הקשות.

דין הערעור להידחות.

העבירה בה הורשע המערער, לאחר שנתקבל ערעורו הראשון, אף היא עבירה חמורה ותוצאתה היתה קטלנית. המדובר בכניסה אסורה לדרך ראשית חוצה, תוך הפרת זכות הקדימה של נוהג אחר באותה דרך ובעת שהדרך לא היתה פנויה. בית המשפט נתן דעתו לכל נסיבות העניין, לרבות נסיבותיו האישיות של המערער והעונש שגזר עליו הוא עונש ראוי ואין עילה להתערב בו.

הערעור נדחה.