ע"פ 9833/01 אלייב איגור נ. מדינת ישראל

בוריס פולן (בוריס) ואיגור אלייב (איגור) הורשעו - לאחר הודאה בעובדות - בעבירות סמים. איגור הורשע בקשירת קשר לביצוע פשע (שתי עבירות) יבוא סם (שתי עבירות), החזקת סם מסוכן בכמות שאינה לצריכה עצמית (שתי עבירות), עשיית עסקה בסם (שתי עבירות). כל אלה התייחסו ליבוא מבלגיה של 50,000 טבליות אקסטזי (במשקל 10 ק"ג), והעברה מבלגיה למקסיקו של 38,000 טבליות כדורי אקסטזי. בוריס הורשע בקשירת קשר לביצוע פשע (שתי עבירות), עשיית עסקה בסם (שתי עבירות), יבוא סם, ניסיון יבוא סם, והחזקת סם בכמות שאינה לצריכה עצמית. כל אלה התייחסו לנסיעה לבלגיה לקבלת כמות סם בלתי ידועה, אותה לא הביא לארץ שכן הוזהר מראש, וכן העברת 38,000 טבליות אקסטזי למקסיקו. בית-המשפט המחוזי הטיל על איגור 6 שנות מאסר בפועל ושנתיים מאסר על תנאי. על בוריס הוטלו 4 שנות מאסר בפועל ושנתיים מאסר על תנאי.

עיקר הערעור מבוסס על עיקרון אחידות הענישה (ביחס לואדים רובינוב, ובמידה מסוימת כלפי סימון טורקוב). כן מעלים המערערים טענות שונות לקולא, ובהן הודאה בעובדות ובשיתוף פעולה עם החוקרים. במיוחד מודגש מעמדם של המערערים כבלדרים, וכמי שלא עמדו בראש הרשת כולה. כן מדגיש בא-כוחו של איגור כי אין צידוק לפער שבינו לבין בוריס. המדינה - שויתרה על ערעורה על קולת העונש - טענה בפנינו כי העונש שהוטל על המערערים אינו כבד, וביחס לאחידות הענישה הרי ואדים לא הורשע באירוע של בלגיה - מקסיקו, הוא הורשע על חלקו בקשר לעסקה הראשונה.

דין הערעור להידחות. העונש שהוטל על המערערים אינו חמור באופן המצדיק התערבותנו. לא מצאנו כי עיקרון אחידות הענישה נפגע - לא ביחס לואדים רובינוב ולא ביחס לסמיון טורקוב.

הערעור נדחה.