ע"פ 9888/06 אסף כהן נ. מדינת ישראל

1.העורר הורשע בבית משפט קמא בעבירות של אי ציות לאור אדום ברמזור וכן נהיגה בקלות ראש. הרשעתו של העורר בבית משפט קמא התבססה על הודאתו. בית משפט קמא הטיל על העורר 6 חודשי פסילה. על פסק הדין – הן על הכרעת הדין והן על גזר הדין, הוגש ערעור לבית המשפט המחוזי ויחד עימו בקשה לעיכוב ביצוע באשר לפסילה. הדיון בשני הנושאים גם יחד קרי, הערעור לגופו וכן עיכוב הביצוע, נקבעו לתאריך 4.1.07. בית משפט קמא לא עיכב את הפסילה עד לדיון בערעור ועל כך הערר הנוכחי.

2.הסנגור מלין על כך, שבית המשפט לא נימק את החלטתו שלא לעכב את הביצוע. לגופו של עניין טוען הסנגור, כי מדובר בערעור שסיכוייו טובים, הן לעניין הכרעת הדין והן לעניין העונש. הסנגור מדגיש, כי מדובר בכפל פסילה בהתייחס לפסילת המינימום הקבועה בחוק.

דין הערר להידחות.

3.מקובל עליי, כי יש מקום להנמקה ולו גם קצרה ותמציתית של בקשה לעיכוב ביצוע גם כאשר בית המשפט קובע בו זמנית את הדין לגופו. יחד עם זאת, בנסיבות התיק הנוכחי אין באי הנמקה כדי להביא למסקנה שיש מקום להתערב בהחלטה. סיכויי הערעור לעניין הכרעת הדין אינם מן הגבוהים וזאת בלשון המעטה. מדובר בהרשעה המבוססת על הודאתו של העורר בבית המשפט, כאשר כב' השופטת קמא ציינה בהחלטתה, כי "תשובתו נרשמה רק לאחר שבית המשפט שוכנע שהנאשם מבין את משמעות ההודאה". לעניין גזר הדין, מדובר בנסיעה באור אדום שהסתיימה בתאונה שבה נפגעו אנשים. הדיון ב-4.1.07 מותיר לבית המשפט את האפשרות להתערבות מסוימת בענישה, אם יסבור שיש מקום לכך.

הערר נדחה.