ע"פ 9896/04 דוד רפאל נ. מדינת ישראל

ערר זה הופנה כנגד תנאי השחרור שנקבעו בהחלטת בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו (השופטת נ' אהד ) אשר קיבל את ערר המדינה על תנאי השחרור שנקבעו לעורר בבית משפט השלום בתל-אביב-יפו.

כנגד העורר ואדם נוסף הוגש כתב אישום בו יוחסו להם עבירות של העלמות מס ועבירות נוספות הקשורות בהעלמת עשרות עסקאות של סחר ותיווך בנדל"ן בהיקף של למעלה מ-10 מיליון ש"ח. יחד עם הגשת כתב האישום הוגשה לבית משפט השלום בקשה להטלת ערובה ותנאים לפי סעיף 44 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996. בבקשה זו עתרה המדינה להטלת ערובות על העורר ושותפו וכן להוצאת צו עיכוב יציאה מן הארץ. בית משפט השלום קיבל את הבקשה באופן חלקי והורה לעורר להפקיד ערבות עצמית בגובה של 1,000,000 ש"ח; ערבות צד ג' או שעבוד נכסים בגובה של 600,000 ש"ח ו-ערבות בנקאית בסך של 150,000 ש"ח. על החלטה זו עררה המדינה לבית המשפט המחוזי ובעררה ביקשה כי סכומי הערבויות שהוטלו על העורר יוגדלו וכן שיוצא צו עיכוב יציאה מן הארץ. בית המשפט המחוזי קיבל את הערר והוציא צו עיכוב יציאה מן הארץ כנגד העורר. כן הורה בית המשפט לעורר להגדיל את סכום הערבות הבנקאית ל- 300,000 ש"ח. כנגד החלטה זו הוגש הערר שבפניי.

בדיון שבפניי הגיעו הצדדים להסכמה עקרונית לפיה הצו לעיכוב יציאת העורר מן הארץ יוותר על כנו אך העורר יוכל לפנות למשיבה בבקשה לאשר לו לצאת מן הארץ ובהעדר נסיבות חריגות תעתר המשיבה לבקשתו. עוד הסכימו הצדדים כי סכום שעבוד הנכסים שהוטל על נכסי העורר יוגדל לסך של 1,500,000 ש"ח. בין הצדדים נותרה מחלוקת ביחס לגובה הערבות הבנקאית – שבית המשפט המחוזי הורה על הגדלתה מ- 150,000 ש"ח ל- 300,000 ש"ח – וכן ביחס להטלתם של תנאים נוספים בעת היציאה לחו"ל. בענין זה הערר מתקבל באופן חלקי. לנוכח הגדלת הסכום של שעבוד הנכסים יועמד סכום הערבות הבנקאית על סך של 100,000 ש"ח. באשר לתנאים הנוספים הרי אם יבקש העורר לצאת מן הארץ יהא עליו להפקיד ערבות בנקאית נוספת בסך של 150,000 ש"ח עד לחזרתו לישראל.