ע"פ 9912/08 פלוני נ. מדינת ישראל

1.

המערער, צעיר יליד שנת 1989, הורשע על פי הודאתו בפעילות במסגרת התארגנות ניאו-נאצית. העבירות בהן הורשע הן קשר לביצוע פשע, תקיפה בנסיבות מחמירות, פרסום הסתה לגזענות, וכן החזקת פרסום גזעני. בגין כל אלה נדון המערער לשלוש שנות מאסר ו-18 חודשים מאסר על-תנאי.

2.

לאחר הקראת גזר-הדין ביקש המערער לעכב את ריצוי העונש, ובית המשפט המחוזי לא נעתר לו. החלטה זו היא העומדת במרכזו של הערעור שבפני. נטען כי מדובר באדם צעיר שהתייצב לכל הדיונים בעניינו; השתלב בתהליך טיפולי; הוא סובל מנכות בשיעור 60% ונסיבותיו האישיות קשות; גם שרות המבחן התרשם כי לעונש של כליאה תהיה השלכה הרסנית; קיימת סכנה לתגובה אובדנית; מאסרו של המערער כבר בשלב זה יסכל את מטרת הערעור.

3.

לא מצאתי בכל אלה עילה לעכב את ביצוע העונש. כידוע, הכלל הוא שנאשם יתחיל לשאת בעונשו ביום בו ניתן גזר הדין, מקל וחומר שיש לנהוג כך במי שהרשעתו מתבססת על הודאה בעובדות המפלילות שיוחסו לו, וממילא שוב לא עומדת לו חזקת החפות. יתר על כן, העבירות בהן הורשע המערער קשות הן, ולכאורה אין העונש חורג לחומרה מרמת הענישה הנוהגת. ובאשר לאפשרות כי מאסרו של המערער כבר עתה יסכל את מטרת הערעור, כל שאוכל לומר הוא כי נוכח משכה של תקופת המאסר, גם אם שמיעת הערער תתמהמה, היא לא תסכל את מטרת הערעור.

נוכח האמור, לא מצאתי כי בהחלטתו של בית המשפט המחוזי נפלו פגם או שגגה, ועל כן הערעור נדחה.