ער"א 106/22 איילון חברה לביטוח בע"מ נ. עזבון המנוח מרדכי רשקס ז"ל

ברקע לערעור פסק דין של בית המשפט המחוזי שחייב עורך-דין המבוטח על ידי המערערת בפיצוי כספי. המערערת שילמה את מלוא הפיצוי בו חויב עורך הדין, אולם לטענתה היא זכאית לקבל החזר כספי מסוים מהמשיב על פי פסק הדין. היא פנתה ללשכת ההוצאה לפועל בבקשה לפתוח תיק לגביית הכספים מהמשיב. רשמת ההוצאה לפועל הפנתה אותה לבית המשפט המחוזי לשם קבלת פסיקתא שתבהיר את הסכום לו היא זכאית על פי פסק הדין. המערערת אכן פנתה לבית המשפט אולם בקשתה נדחתה. לא נחה דעתה של המערערת מכך והיא הגישה למען הסר ספק שני הליכי ערעור חלופיים לבית משפט זה. ערעור בזכות ובקשת רשות ערעור.

הרשמת ש' עבדיאן קבעה כי החלטת בית המשפט המחוזי היא "החלטה אחרת" שאופן ההשגה עליה הוא בדרך של בקשת רשות ערעור. אלא שלטענת המערערת המעדיפה שתעמוד לה ערעור בזכות, מבחינתה משמעות החלטת בית המשפט המחוזי היא כי נשללת ממנה האפשרות לנהל את תיק ההוצאה לפועל, ומשכך מדובר בהחלטה שהיא "פסק דין" במהותה המקנה לה זכות ערעור.

דין הערעור להידחות. מבלי להביע עמדה בשאלת אפשרותה של המערערת לפנות כלל ללשכת ההוצאה לפועל, לבית המשפט המחוזי או לבית משפט זה בעניין הנדון (מפני שהמערערת לא הייתה בעלת דין בהליך שבו ניתן פסק הדין) – סיווגן של החלטות הניתנות לאחר מתן פסק דין מתבסס על מהות ההחלטה, ולא על זהות בעל הדין המבקש להשיג עליה או על המשמעויות האופרטיביות הנובעות ממנה. כאשר המחלוקת העיקרית בין הצדדים הוכרעה בפסק הדין, כל החלטה שניתנה לאחריו תסווג כ"החלטה אחרת" אשר ערעור עליה ייעשה ברשות בלבד (בש"א 4057/17 א.ג.י. השרון אחזקות והשקעות בע"מ נ' בן הפנדי בע"מ , פסקה 6 (29.5.2017); ע"א 2817/91 מימון נ' שאולי , פ"ד מז(1) 152, 157 (1993)) . הואיל ובענייננו פסק הדין שניתן הכריע במחלוקת העיקרית שעמדה בין הצדדים באותו הליך, החלטת בית המשפט מושא הערעור היא בבחינת "החלטה אחרת". זאת גם בהתייחס ל מערערת.