ער"ם 5225/06 יצחק אליהו מזרחי נ. עיריית תל אביב

לפני בקשה לעיכוב ביצוע גזר דינו של בית הדין הארצי למשמעת של עובדי הרשויות המקומיות אשר הורה על פיטוריו בפועל של המבקש. במקביל לבקשה זו, הגיש המבקש ערעור על הרשעתו בדין משמעתי ועל העונש שנגזר עליו.

1.כנגד המבקש הוגש כתב אישום בבית המשפט המחוזי תל אביב – יפו, המייחס לו עבירה של סיוע להצתה (ת.פ. 40232/05). על פי עובדות כתב האישום, סייע המבקש לאחר, להצית רכב מסוג מיצובישי, לאחר שקיבל מפתח לרכב ממאן דהו. המבקש הורשע, על פי הודאתו, בעבירת סיוע להצתה, ועונשו נגזר לששה חודשי מאסר בפועל וכן לשנת מאסר על תנאי. הוא ריצה תחילה את מאסרו בעבודות שירות, ואולם עקב בעיות בריאותיות, נבצר ממנו להשלים את ריצוי עונשו בדרך זו, והוא השלים את ריצוי עונשו במסגרת מאסר בפועל. במהלך ההליכים הפליליים, הושעה המבקש מעבודתו בעיריית תל אביב – יפו, שם הוא מועסק מזה כ-18 שנה כפועל ניקיון באגף התברואה.

2.בתאריך 11.1.2006, לאחר הרשעתו בפלילים, הגישה המשיבה תובענה משמעתית בבית הדין כנגד המבקש (תיק מס' 6/06). על פי כתב התובענה, הואשם המבקש בעבירות לפי סעיף 9(6) ל חוק הרשויות המקומיות (משמעת) , תשל"ח – 1978 (להלן: " חוק המשמעת "), לפיה עובד אשר הורשע בעבירה שיש עמה קלון אשם אף בעבירת משמעת. בית הדין (ד' בן טל, ע' אטיה שפי, ש' בן עטיה) קבע כי בעניינו של המבקש אין ספק כי מדובר בעבירה שיש עימה קלון, ועל כן הרשיע את המבקש בעבירת משמעת לפי סעיף 9(6) לחוק המשמעת. בהמשך, גזר את דינו של המבקש לפיטורין בפועל, תוך תשלום כל הזכויות המגיעות לו על פי כל דין בגין הפסקת עבודתו. על פסק דין זה מערער המבקש, ועותר אגב כך לעיכוב ביצוע עונש הפיטורין עד להכרעה בערעור.

3.לטענת בא כוח המבקש, המצב הכלכלי שלו ושל משפחתו קשה. מלבד העובדה כי תשלומי משכורתו של המבקש הופסקו למן השעייתו בחודש נובמבר 2005 מעבודתו, אשתו של המבקש, החולה במחלת הסרטן, אינה מסוגלת לעבוד ולסייע בפרנסת המשפחה, הכוללת אף שני ילדים קטינים, בן 17 ובת 7. בשל כך, גדיעת מטה לחמו של המבקש תנחית מכה קשה על משפחתו, ותוביל אותה לחיי עליבות ועוני. עוד טוען בא כוחו של המבקש כי בעוד נזקו הצפוי של המבקש בשל פיטוריו הקרובים גדול וברור, נזקה של המערכת המוניציפאלית קטן לאין שיעור, אם ישאר בעבודתו בשלב זה. כן הוא מציין כי, לטעמו, סיכויי הערעור שהגיש הינם טובים עד מאוד.

מנגד, מדגיש בא כוח המשיבה את חומרתה של העבירה בה הורשע המבקש. כן הוא מצביע על עברו הפלילי, הכולל הרשעות בגין תקיפת עובד ציבור, אלימות וסמים. בשל כל אלה, טוען בא כוח המשיבה, הנזק העלול להיגרם לעירייה ולאינטרס הציבורי הכללי אם ימשיך המבקש למלא תפקידו עד להכרעה בערעור הינו משמעותי, וכי מאזן הנזקים לענין זה נוטה בבירור לטובת המשיבה. על כך יש להוסיף את סיכויי הערעור, אשר לדידו של בא כוח הרשות המקומית אינם גבוהים.

4.דין הבקשה לעיכוב ביצוע עונש הפיטורין להידחות. באיזון שבין עניינו של המבקש, אשר חרב הפיטורין בודאי קשה עליו, לבין עניינו של הציבור, גובר בבירור האינטרס האחרון. העבירה בה הורשע המבקש הינה חמורה מאד. החומרה מתעצמת נוכח עברו הפלילי של המבקש. שילוב נתונים זה מעמיד סיכון לתדמיתו הנאותה של השירות הציבורי באם המבקש על רקע מעורבותו בפלילים, ימשיך בעבודתו בשירות הרשות המקומית עד להכרעה בערעורו. אין להקל ראש בנזק האישי שהפיטורין גורמים למבקש ולבני משפחתו. אולם במאזן הכולל של השיקולים הנוגדים, גובר בבירור האינטרס הציבורי המורה שלא להתערב בשיקולי בית הדין למשמעת, אשר הורה על פיטורי המבקש לאלתר במסגרת ההגנה על טוהר השירות הציבורי. (עש"מ 8273/05 שרעבי נ' מדינת ישראל , תק-על 2005(3) 3961).

למותר לומר, כי אין בדברים האמורים בהחלטה זו כדי לנקוט עמדה כלשהי באשר לטענות המערער בערעור גופו, אשר ייבחנו בבוא העת.

הבקשה נדחית.