ע"ר 154-23 ע"ר 154-23

ערעור על החלטת הרשמת ל' משאלי שלומאי בע"א 962/22 מיום 6.11.2022, בה נדחתה בקשת המערער לפטור מתשלום אגרה ומהפקדת ערובה.

1.דין הערעור להידחות. שיקול דעתו של רשם בית המשפט בענייני אגרה וערובה הוא רחב, ולא בנקל תתערב בו ערכאת הערעור (ראו לדוגמה לאחרונה: ער"א 8975/22 פלוני נ' פלוני (28.12.2022); ער"א 8642/22 שם טוב נ' כונס הנכסים רשמי תל אביב (20.12.2022)). מקרה זה אינו נמנה בגדר המקרים החריגים המצדיקים התערבות. המערער צירף אמנם לבקשתו מסמכים המלמדים כי הוא מצוי בהליכי פשיטת רגל, כי מצבו הרפואי אינו מן המשופרים, כי הוא סובל ממחושים שונים וכי הוא זכאי לקצבאות ותגמולים. אולם מסמכים אלו לא כללו דיווח מלא ומפורט באשר למצבו הכלכלי, לרבות הוצאותיו החודשיות. זאת כאשר עצם העובדה שהוא מצוי בהליך פשיטת רגל אינה פוטרת אותו מהצורך להוכיח את מצבו הכלכלי (וראו: בש"א 5263/19 שרבט נ' סמרלי, פסקה 4 (21.8.2019)). יצוין כי האמור לעיל הובהר למערער, לא פעם ולא פעמיים (וראו למשל: ע"א 8667/20 לוי נ' עו"ד אלון וולך (1.2.2022); ע"א 8348/20 לוי נ' בנק דיסקונט למשכנתאות בע"מ (11.1.2022); ע"א 8259/19 לוי נ' כונס הנכסים הרשמי (14.1.2020); דנ"א 4509/19 לוי נ' לוי (14.7.2019); בש"א 4985/19 לוי נ' לוי, פסקה 5 (28.7.2019); רע"א 1449/18 לוי נ' כונס הכנסים הרשמי, פסקה 2 (12.4.2018); ע"א 3443/17 לוי נ' לוי, פסקה 3 (17.12.2017)).

2.לכך יש להוסיף כי גם אין מקום לטענות המערער בדבר הפגיעה בזכות גישתו לערכאות, הבאה לידי ביטוי בכך שהרשמת שקלה גם את אי-תשלום ההוצאות שנפסקו נגדו בעבר או חיובים שלא קוימו על ידו. נטען כי חיובים אלו צופים פני עבר בלבד, ואינם משפיעים על יכולתו העתידית לשאת בתשלומים בהליך דנן. אלא שכאשר מתברר כי מבקש פטור מתשלום אגרה והפקדת ערובה אינו משלם הוצאות שנפסקו נגדו בהליכים קודמים וגם לא מקיים חיובים שהוטלו עליו בגינם, אין כל פגם בלקיחה של נתון זה בחשבון במסגרת מכלול השיקולים הרלוונטיים לעניין. בכך גם בא לידי ביטוי האיזון בין זכות הגישה לערכאות לבין שיקולים מערכתיים נוספים, ובהם הבטחת הוצאותיהם של בעלי הדין שכנגד ומניעת ניצול לרעה של ההליכים המשפטיים (וראו: ער"א 8859/22 ורדי נ' קוואלטי קרדיט פאנד שותפות מוגבלת, פסקה 3 (28.12.2022); ער"א 3222/22 אלון נ' רפפורט, פסקה 4 (24.5.2022)). נוכח כל האמור, לא נפל כל פגם בדחיית הבקשה, אף מבלי להידרש לתהיות הרשמת היכן נעלמו 450,000 ש"ח שהיו בידי המערער ולסיכויי ההליך על אודותיהם פירט המערער בערעורו.

הערעור נדחה כאמור.