ע"ר 8875-23 ע"ר 8875-23

ערעור על החלטת הרשמת ק' אזולאי בע"א 7816/23 מיום 15.11.2023 בה נדחתה בקשת המערער לפטור מתשלום אגרה ומהפקדת ערובה. הערעור מופנה כלפי רכיב הערובה.

דין הערעור להידחות. מקרה זה אינו מצדיק התערבות בשיקול הדעת הרחב המוקנה לרשמת בענייני אגרה וערובה (ראו למשל לאחרונה: ער"א 8836/23 יעיש נ' נציגות הבית המשותף (25.12.2023); ער"א 7846/23 שמואל נ' עיריית באר שבע (5.11.2023)). כפי שציינה הרשמת ובצדק, המערער לא הניח תשתית עובדתית מספקת באשר למצבו הכלכלי כנדרש. כל שהוגש על ידו הוא אישור על קבלת קצבת אזרח ותיק מהמוסד לביטוח לאומי, הצהרה על קיומם של נכסים שבבעלותו, ומסמך משנת 2004 המעיד על הוצאות מסוימות שכלל לא ברור האם הוא עומד בתוקפו גם היום. לעומת זאת, מסמכים הכרחיים כגון תדפיסי חשבון בנק ופירוט הכנסות והוצאות לא הוגשו, גם לא במסגרת בקשה לעיון חוזר שהגיש המערער לרשמת. לכך יש להוסיף שהחלטת הרשמת התבססה גם על סיכויי ההליך העיקרי – ערעור על החלטה הדוחה בקשה לפסלות שופט, שאינם מטים את הכף לטובת המערער נוכח אמת המידה הנוהגת בהליכים מעין אלו (ער"א 8741/23 זידה נ' נחשון (20.12.2023); ער"א 8459/23 כוכבי נ' שרון (5.12.2023)).

באשר לטרוניות המערער בנוגע לגובה הערובה בה חויב, מדובר בסכום סטטוטורי הקבוע בתוספת השלישית לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018 (להלן: התקנות). בנוסף, יש לדחות את טענת המערער כי לא היה מקום לחייבו בהפקדת ערובה שכן הוא ביקש לדון בערעור הפסלות "במעמד צד אחד" מאחר שעמדתו של המשיב "הייתה ידועה מראש שהינו מתנגד לבקשתי לפסילת כב' השופט". אף אם ניתן היה לדון בערעור שכזה במעמד צד אחד (וספק רב שכן; וראו תקנות 174(א)-(ב) לתקנות), ודאי שלא היה בנימוק שהוצג על ידי המערער כדי להצדיק זאת.

הערעור נדחה.