החלטה2 עמודיםנכלל בחיפוש

עש"ם 1826/02 בועז סולמי נ. עיריית ת"א-יפו, המחלקה המשפטית

ניתן ביום

בקצרה

רשויות מקומיות · עיכוב ביצוע של אמצעי משמעת שהוטלו על עובד עירייהערעור על גזר דין של בית הדין למשמעת לעובדי הרשויות המקומיות, במסגרתו התבקש עיכוב ביצוע

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

הנשיאה עיכבה את ביצוע אמצעי המשמעת שהוטלו על המערער, עובד רשות מקומית, והסכימה לשיבוצו בתפקיד אחר עד למתן פסק הדין בערעור. המערער לא יחזור לעבודה באגף התברואה בתקופה זו. בית הדין קבע במפורש כי אמצעי המשמעת ייכנס לתוקפו מיום גזר הדין, בניגוד לכלל שבסעיף 23(א) לחוק.

העובדות

המערער, עובד רשות מקומית, הורשע בבית הדין למשמעת והוטלו עליו אמצעי משמעת. המערער ביקש לחזור לתפקידו עד להכרעה בערעור. העירייה הביעה נכונות לקיים את גזר הדין ולשבץ את המערער בתפקיד אחר.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם יש לעכב את ביצוע אמצעי המשמעת שהוטלו על המערער עד למתן פסק הדין בערעור?
  2. 2.האם רשאי בית הדין לקבוע כי אמצעי המשמעת יבוצעו מיום גזר הדין, על פי הוראת סעיף 23(א) לחוק הרשויות המקומיות (משמעת)?

הלכות

  1. 1

    בית הדין רשאי לקבוע במפורש כי אמצעי המשמעת ייכנס לתוקפו מיום גזר הדין, ובכך לחרוג מהכלל שבסעיף 23(א) לחוק לפיו אמצעי המשמעת נכנס לתוקפו רק בעת מתן פסק הדין בערעור.

    ״בכך ניתנה הוראה מפורשת שלא יחול הכלל הקבוע בסעיף 23(א) לחוק הרשויות המקומיות (משמעת), התשל"ח-1978 ולפיו יכנס אמצעי המשמעת לתוקפו רק בעת מתן פסק הדין בערעור.״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • אמצעי משמעת
  • גזר דין
  • בית הדין למשמעת
  • ערעור
  • שיבוץ בתפקיד אחר
  • חוק הרשויות המקומיות (משמעת)

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

ב

בית המשפט העליון

בירושלים

עש"ם 1826/02

בפני:

כבוד השופטת ד' ביניש

המערער

:

בועז

סולמי

נגד

המשיב

ה :

עיריית ת"א-יפו, המחלקה המשפטית

בקשה לעיכוב ביצוע גזר הדין של בית הדין המקומי למשמעת של

עובדי עיריית תל-אביב-יפו מיום 28.1.02 בתיק ת.ב 17/2001

תאריך

הישיבה: ג' בסיון התשס"ב (14.5.2002)

בשם

המערער: עו"ד א' דוידוב

בשם

המשיבה: עו"ד ב' סמו

החלטה

בית הדין קבע כי אמצעי המשמעת שהוטלו על המערער יבוצעו מיום גזר הדין. בכך ניתנה הוראה מפורשת שלא יחול הכלל הקבוע בסעיף 23(א) לחוק הרשויות המקומיות (משמעת), התשל"ח-1978 ולפיו יכנס אמצעי המשמעת לתוקפו רק בעת מתן פסק הדין בערעור.

המערער מבקש לחזור לתפקידו עד למתן ההחלטה בערעור זה. העיריה מוכנה לקיים את גזר הדין של בית הדין למשמעת ולשבצו בתפקיד אחר לאלתר. במצב הדברים שנוצר, על דעת באי-כוח הצדדים, אני מעכבת את הליך השיבוץ בתפקיד אחר, עד למתן פסק הדין. עם זאת, המערער לא יחזור לעבודה באגף התברואה משך תקופת ההמתנה לפסק הדין. בהתאם לתוצאות הערעור, יוכרע אם התקופה האמורה תהיה חופשה של המערער או שהעיריה תישא בה.

ניתנה היום, ג' בסיון התשס"ב

(14.5.2002).

ש

ו פ ט ת

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

הלכות

  1. 1בית הדין רשאי לקבוע במפורש כי אמצעי המשמעת ייכנס לתוקפו מיום גזר הדין, ובכך לחרוג מהכלל שבסעיף 23(א) לחוק לפיו אמצעי המשמעת נכנס לתוקפו רק בעת מתן פסק הדין בערעור.