עש"ם 2275/04 רמי כהן נ. נציבות שירות המדינה

הערעור שלפניי מופנה כנגד פסק-דינו של בית הדין למשמעת אשר הרשיע את המערער בעבירות לפי סעיפים 17(1)(2) ו-(3) לחוק שירות המדינה (משמעת), התשכ"ג-1963, וגזר עליו אמצעי משמעת של נזיפה חמורה והקפאת דרגה למשך שנה.

בין יתר טענותיו בערעור טען המערער כי מאז שובו לעבודה קופחו זכויותיו והוא אינו זוכה עוד להקצאת מכסת שעות נוספות וקצובת רכב. לענין זה הציגה באת- כוח המדינה את מכתבו של הסמנכ"ל הבכיר למינהל ומשאבי אנוש, לפיו החלטת בית הדין למשמעת מיושמת, וכי בהתאם לכך גם תוקצה במהלך שנה זו קצובת רכב למערער, הכלול ברשימת העובדים הזכאים לאחזקת שירות לשנת 2004, בכפוף לאישור האוצר. לכאורה, ענין זה אינו כלול בהליך ערעור המשמעת שלפניי; אלא שמעיון בהכרעת הדין המפורטת של בית הדין עולה כי אכן הדרך בה נקט משרדו של המערער כלפיו, לא היתה ראויה גם אם היה לו טעם של ממש להגיש נגדו קובלנה משמעתית. בגזר דינו ציין בית הדין את הדברים הבאים:

"לנוכח הפנמת המסר של פסק דיננו על ידי הנאשם והחרטה שהביע על מעשיו בפנינו, ובהתחשב בסביבת העבודה ההדדית והעגומה שנוצרה בין הצדדים, נמליץ כי הנהלת בתי הדין הרבניים לנוכח החלטתנו תעשה מצידה מאמצים, כמו גם הנאשם, לשם כיבוד פסיקתנו בנפש חפצה, ובלב פתוח, לשם פתיחת דף חדש " (ההדגשות שלי – ד.ב .).

דברים אלה נאמרו על רקע פעולות שבוצעו בעבר מצד ההנהלה נגד המערער ועל רקע הארועים שנתבררו בבית הדין ניתנה ההמלצה יוצאת הדופן בפסיקתו.

אשר על כן, אף כי לא ראיתי להתערב בממצאי הכרעת הדין לפיהם הורשע המערער, הרי יצויין כי הורשע בעבירות שחומרתן אינה זהה לנטען בכתב התובענה וכי משהחליט בית הדין את החלטתו והמליץ המלצתו בגזר הדין מן הראוי שהנהלת היחידה תכבד את ההמלצה ואכן תפתח דף חדש ביחסה למערער.

בכפוף לאמור, הערעור נדחה.