עש"ם 5622/04 עיריית קרית אתא נ. אלון אייזנר

המשיב הועמד לדין בבית הדין למשמעת של עובדי המדינה בגין שורה של מעשים שביצע במסגרת עבודתו כמורה בבית הספר רוגוזין בקרית אתא. הוא הורשע בחלק מהאישומים שבכתב התובענה עקב התנהגות בלתי הולמת כלפי תלמידותיו, התנהגות שהיו בה התבטאויות בעלות אופי מיני. בית הדין למשמעת של עובדי המדינה גזר עליו אמצעי משמעת של נזיפה חמורה, הורדה בדרגה, העברה מתפקידו כמורה וכמדריך של"ח בבית ספר רוגוזין שבקרית אתא לבית ספר אחר במחוז חיפה, כפי שיתואם ויוסכם בין התביעה ובין משרד החינוך, ונקבע כי המשיב ימלא את התפקיד של מורה למתמטיקה לאחר שיועבר. כן נפסל המשיב מלמלא תפקיד של מדריך של"ח במשרד החינוך לתקופה של שנתיים.

ערעורו של המשיב לבית משפט זה על ההרשעה והעונש נדחה וכן נדחה ערעור המדינה על קולת העונש.

בעת ההליכים המשמעתיים לא נידונה בפני הערכאות העובדה כי המשיב היה עובד של עיריית קרית אתא מלבד היותו עובד של משרד החינוך, והתוצאה היתה שהעברת המשיב מתפקידו לתפקיד אחר כמורה במחוז חיפה הוטלה על כתפי משרד החינוך. יצויין כי בגין אותם מעשים שהורשע בהם הועמד לדין גם בפני בית הדין למשמעת של הרשויות המקומיות. בית דין זה הקפיא את הדיונים עד להכרעה בפני בית הדין של עובדי המדינה, ולאחר ההרשעה המשמעתית ודחיית הערעור חידש את ההליכים ודן בגזר הדין שיש לגזור על המשיב עקב הרשעתו. הצדדים ראו את ההליך בבית הדין בהליך זה של עובדי המדינה כמחייב לענין ההרשעה בלבד. לענין העונש, דחה בית הדין את בקשת המערערת – עיריית קרית אתא – לגזור על המשיב אמצעי משמעת של פיטורין. על כך הוגש הערעור שבפניי.

דין ערעורה של עיריית קרית אתא להידחות. אין זה סביר כי המשיב יידון בשני הליכי משמעת מקבילים וייענש פעמיים, ובעונשים שונים, בגין אותם מעשים עצמם. בצדק סבר בית הדין למשמעת של עובדי הרשויות המקומיות, שגזר דינו של המשיב בהליך הראשון, שקיבל את אישורו של בית משפט זה בערעור ולפיו אין לפטר את המשיב, אלא להעבירו לבית ספר אחר, היא עמדה המחייבת אותו ביחס למידת העונש. התוצאה היא שאין המשיב מפוטר, ונותרה בעינה ההחלטה שיש להעבירו מתפקידו כמורה בבית ספר רוגוזין לבית ספר אחר במחוז חיפה. בית הדין של עובדי הרשויות המקומיות סבר אמנם שכחלוף הזמן מאז ביצוע המעשים אין מניעה מלהחזירו לבית ספר רוגוזין, אולם גם תוצאה זו אינה ישימה לעת הזו וגם אינה ראויה, כי חורגת היא מהאמצעי שנקבע ואושר בבית משפט זה. מכל מקום, התברר כי בשנים שחלפו אוישה המשרה באותו בית ספר ושיבוצו של המשיב שם אינו אקטואלי.

אשר על כן, מבחינת הליכי המשמעת ניתן לסכם את סבך ההליכים בפרשה זו בדחיית ערעורה של העיריה על ההחלטה שלא לפטר את המשיב. יוער עוד כי כתוצאה מפסיקת בתי הדין למשמעת סבר המשיב שאין הוא מנוע מלשוב ולעבוד בקרית אתא כיוון שלא פוטר באף אחד מגזרי הדין. לשם הבהרה נשוב ונציין כי ההליכים הקודמים לא דנו במערכת יחסי העבודה שבין המשיב לבין העיריה. פסק הדין המשמעתי הראשון התייחס למשרד החינוך ולחיובו של המשרד לשבץ את המשיב במשרה בהיקף שהיה לו קודם במחוז חיפה. כן הורה פסק הדין שלא להחזירו לבית הספר בו עבד בקרית אתא. מעבר לכך, לא נידונו בהליכי המשמעת יחסי העבודה בין המשיב לעיריה כתוצאה מעבירת המשמעת, לפיכך על הצדדים לברר את מסגרת יחסי העבודה שביניהם. מן הראוי כי יעשו כן, מתוך רצון טוב במגעים שיקיימו במגמה לפתור את בעיית יחסי העבודה. אם לא יעלה הדבר בידם, יעשו כן בערכאה המוסמכת לכך, ולא במסגרת הליכי המשמעת.

הערעור נדחה.