עש"ם 9964/05 יוסף מזוז נ. נציבות שירות המדינה

1.לפנינו בקשה לעיכוב ביצוע גזר דינו של בית הדין למשמעת של עובדי המדינה מיום 20.9.05, אשר קבע, בין היתר, את פיטוריו של המבקש. המבקש הועסק החל משנת 1982 כסגן מנהל ענף שכר בבית החולים ע"ש "רבקה זיו" בצפת (להלן: בית החולים ). ביום 13.6.03 הוגש כנגדו כתב אישום בבית משפט השלום בצפת (ת"פ 1381/03), המייחס לו ביצוע מספר רב של עבירות זיוף במרמה, שימוש במסמך מזויף, קבלת דבר במרמה ורישום כוזב במסמכי תאגידים. על פי עובדות האישום, המבקש ניצל לרעה את תפקידו ושינה את נתוני תלושי המשכורת שלו על פני ארבעה חודשים שונים במהלך השנים 1998-2002. המבקש גרע מתלושי המשכורת סך של 2,500 ש"ח בכל אחד מן החודשים האמורים, וזאת באמצעות שינוי נתוניו האישיים מעובד קבוע לזמני, שינוי אשר גרר אובדן תוספות שכר רבות. לאחר כל חודש, דאג המבקש להשיב לעצמו את הפחתת השכר. בזכות הפחתות פיקטיביות אלו זכה המבקש להנחה בתשלום למעון בו שהו שלושת ילדיו. כמו כן, נמנע המבקש מלדווח על נתוני השתכרותה של רעייתו, ובגין כך זכה להטבת מס. ביום 23.11.04 הודה המבקש בעבירות המיוחסות לו במסגרת כתב אישום מתוקן, וביום 30.1.05 גזר בית המשפט את דינו והשית עליו מאסר בפועל למשך 4 חודשים, אשר רוצָה בעבודות שירות, מאסר על תנאי למשך שמונה חודשים, וכן קנס בסך 2000 ש"ח או מאסר תחתיו למשך 20 ימים.

עם תום ההליכים הפליליים, הוגשה כנגד המבקש תובענה משמעתית. ביום 19.9.05 קבע בית הדין המשמעתי כי המבקש לא קיים את המוטל עליו כעובד מדינה והתנהג באופן שאינו הולם את תפקידו, וכן כי העבירות הפליליות בהן הורשע נושאות עימן קלון (בד"מ 49/05). גזר הדין ניתן למחרת, ביום 20.9.05, ובמסגרתו ננזף המבקש נזיפה חמורה, פוטר מעבודתו, ונפסל למלא כל תפקיד בשירות המדינה בתחום ניהול כספים לפרק זמן של 5 שנים. המדינה הגישה בפנינו ערעור על קולת העונש (עש"מ 9848/05). המבקש, מנגד, מערער על חומרתו (עש"מ 9964/05), ומבקש את עיכוב ביצוע גזר הדין, וזאת לאחר שבית הדין המשמעתי דחה ביום 16.10.05 בקשה דומה. יצויין, כי עם תחילת הדיונים במשפטו הפלילי של המבקש, ועד למועד הפיטורים הקבוע ליום 1.11.05, הועבר המבקש אל תפקיד במכבסת בית החולים, על פי החלטתו של בית הדין האזורי לעבודה (בש"א 2768/02).

2.לטענת המבקש, סיכויי ערעורו גבוהים, נוכח נסיבותיו האישיות, ולאור ההנחות הכספיות המזעריות להן זכה בגין מעשיו הפליליים, אשר אינן משקפות פגיעה כה חמורה באמון הציבור. עד לקיומו של הערעור מן הראוי לשמר את המצב הקיים, כך נטען, ולאפשר למבקש להמשיך בעבודתו במכבסת בית החולים – לשביעות רצונם הרבה של ממוניו הישירים – ולפרנס את ארבעת ילדיו. המשיבה, מאידך, סבורה כי חומרת העבירות והקלון שדבק במעשי המבקש מצדיקים היצמדות לדין המחייב יישום מיידי של סנקציית הפיטורים. לטענתה, סיכויי ערעורו של המבקש קלושים, אולם אם הוא יתקבל הרי שניתן יהיה להחיל את ביטול הפיטורין למפרע, ומכאן שמאזן הנוחות אינו מצדיק את עיכוב ביצוע גזר הדין.

3.בעניין שרעבי (עש"מ 8273/05 שרעבי נ' מדינת ישראל (טרם פורסם)) פורטו השיקולים ואמות המידה על פיהם ינהג בית המשפט בבואו להכריע בשאלת עיכוב ביצוע פיטורין ופסילה מתפקיד. יישום שיקולים אלה על נסיבותיו המיוחדות של המקרה שלפנינו מוביל למסקנה כי באיזון כולל של הנתונים והשיקולים אין מקום לשנות את המצב הנוכחי ויש לאפשר את המשך העסקתו של המבקש במכבסת בית החולים, וזאת מבלי לנקוט עמדה באשר לסיכויי הערעור והערעור שכנגד, ובכפוף להכרעה בערעורים אלה ובתוצאותיהם. המבקש עובד תקופה ארוכה – למעלה משנתיים ימים – במכבסת בית החולים, בתפקיד אשר איננו כרוך בכל ענייני כספים, והוא רחוק מן המשרה הרגישה במסגרתה ביצע את העבירות בהן הורשע. בנסיבות אלה, ובהינתן נסיבותיו האישיות של המבקש אותן פירט בבקשתו, מאזן השיקולים נוטה לקבלת הבקשה. בנסיבות העניין הבקשה מתקבלת, איפוא.