עשת"ש 58691-12-24 עשת"ש 58691-12-24

ערר על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (השופטת ט' חיימוביץ) מיום 21.12.2024 בת"פ 29739-07-17, בה נדחתה בקשת העוררת למתן צו עיכוב יציאתו של המשיב מישראל.

ערר זה לא הוגש על דף חלק. ניתנו מספר החלטות במהלך שמיעת התיק העיקרי, הן על ידי הערכאה הדיונית והן על ידי בית משפט זה (החלטת השופט נ' סולברג מיום 14.8.2023 בבש"פ 5907/23) בנוגע ליציאתו של המשיב מישראל. בכל אחת מההחלטות נעשה מאמץ למצוא נקודת איזון בין השמירה על זכויותיו לבין החשש שיימלט מהדין. כעת לאחר הרשעת המשיב בשורה של עבירות כלכליות חמורות, וטרם נגזר דינו, טוענת העוררת כי השתנתה נקודת האיזון וכי עובדה זו, בצירוף הענישה הנוהגת ביחס לעבירות בהן הורשע, מבססות חשש כבד שהמשיב לא יתייצב להמשך ההליך המשפטי נגדו. החשש שהמשיב יעזוב את ישראל לצמיתות מתעצם נוכח היותו מחזיק באזרחות פורטוגלית, מדינה אשר אינה מסגירה את אזרחיה; בהינתן שמרכז עסקיו של המשיב בספרד והוא מחזיק מחוץ לגבולות ישראל ברכוש רב; ובשים לב לבקשת ההגירה לספרד שהגיש לפני כשנה וחצי. בנוסף, היקף הערבויות שהוטלו אינו מכסה את סכום החילוט ושומת המס הצפוי להיות מוטל על המשיב, ועל כן עוצמת ההרתעה מפני בריחתו נמוכה. המשיב גם לא בחל בזיוף מסמכים והאמון שניתן בו על יסוד התנהלותו עד כה, אינו יכול להיות בלתי מוגבל.

בית המשפט המחוזי דחה כאמור את הבקשה. מצד אחד בהחלטתו ניתנה הדעת בין היתר לכך שהוכרע דינו של המשיב ועניינו מתקרב לסיום; שהוא נמצא אשם בביצוע עבירות מרמה חמורות שמטבע הדברים עתידות לגרור ענישה בהתאם; שמרכז עסקיו מצוי מחוץ לישראל ובנקל הוא יכול להעביר לשם גם את מרכז חייו; שהוא עזב את ישראל במקרה אחר בעבר חרף צו עיכוב יציאה מהארץ שהיה תלוי ועומד נגדו. מצד שני ניתנה הדעת לכך שהמשיב יצא במהלך ההליך הנוכחי מחוץ לגבולות המדינה והקפיד לחזור אליה; לנזק שייגרם לעסקיו אם תיאסר עליו יציאה מהארץ בשל היותם מחוץ לישראל ובשל הצורך בנוכחותו שם; ולכך שייקח זמן לא מבוטל עד שפסק הדין יהיה חלוט. בשקלול כל אלה מצא בית המשפט המחוזי לאפשר למשיב לצאת מישראל בכפוף להגדלת הערבויות שהפקיד בסכום נוסף של 500,000 ש"ח.

היעתרות לבקשת יציאה מן הארץ של אדם שהורשע בדין, אף שטרם נגזר דינו, תיעשה במקרים חריגים ומיוחדים (וראו למשל: רע"פ 9054/16 עיסא נ' מדינת ישראל (19.9.2017); בש"פ 6060/10 פלוני נ' מדינת ישראל, פסקה ז' (23.8.2010); בש"פ 3004/15 פלוני נ' מדינת ישראל, פסקה 15 (5.5.2015)). זאת אף אם יציאתו הותרה במסגרת ההליך הפלילי שהתנהל נגדו, כבענייננו. אין מקרה זה נכנס לגדרם של אותם מקרים חריגים ומיוחדים, ודאי נוכח חומרת העבירות בהן הורשע. לא למותר לציין שהדיון בו יישמעו טיעונים לעונש נקבע ליום 2.2.2025, בעוד כחמישה שבועות. לא נעלמו מעיני הטיעונים העומדים לימינו של המשיב, אולם בעת הזו כפות המאזניים נוטות לעבר מניעת יציאתו מגבולות ישראל, שעה שהחשש שיימלט גובר. זאת גם בשים לב לשיתוף הפעולה הקיים לטענת המשיב בדמות המשא ומתן המתנהל בינו לבין העוררת בעניין עונשו.

הערר מתקבל אפוא, ויציאתו של המשיב מישראל תיאסר לשם הבטחת התייצבותו להמשך ההליך הפלילי המתנהל נגדו.