פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"א
1000/13
לפני:
כבוד השופט י' דנציגר
המבקש:
ציון שבתאי
נ ג ד
המשיבים:
1. עיריית ירושלים
2. כונס הנכסים הרשמי
3. עו"ד עמיד מחול המנהל המיוחד
בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט
המחוזי בירושלים מיום 13.01.2013 בתיק פש"ר 8795-06-11 שניתנה על ידי כב'
השופט כ' מוסק
בשם המבקש:
עו"ד עוז אלדד
בשם המשיב 2:
עו"ד הילה ברקי
פסק דין
לפני בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי
(השופט
כ' מוסק
) מיום 13.1.2013 בפש"ר 8795-06-11, במסגרתה נקבע כי התשלום החודשי שעל
החייב לשלם במסגרת הליך פשיטת הרגל יעמוד החל מיום 1.2.2013 על סך של 1,000
ש"ח.
1.
מבקשת החייב ומתגובת
הכנ"ר עולה כי החלטת בית המשפט המחוזי מושא הבקשה דנן ניתנה מבלי שמי מהצדדים
כאן (החייב, המנהל המיוחד והכנ"ר) או מי מנושי החייב ביקש להעלות את שיעור
התשלום החודשי לסך של 1,000 ש"ח.
מעיון בפרוטוקול הדיון מיום 28.11.2012 (שצורף
לתגובת הכנ"ר) עולה כי עמדת המנהל המיוחד הייתה שיש מקום לבטל את הליך פשיטת
הרגל כולו, ואילו עמדת החייב באותו דיון הייתה שיש להמשיך בהליך תוך המשך חיובו
בתשלום חודשי סמלי בסך 50 ש"ח. הכנ"ר נקט באותו דיון בעמדת אמצע לפיה יש
מקום לשמוע את עמדת הנושים בנוגע להמשך ההליכים (לרבות הנושה שיזמה את הליך פשיטת
הרגל, עיריית ירושלים), וזאת לנוכח העובדה שהחייב אינו משלם תשלומים חודשיים ואינו
מגיש דוחות חודשיים באופן סדיר, וכי במקביל יש מקום לקבוע שהתשלום החודשי יעמוד על
סך של 500 ש"ח. בית המשפט המחוזי קבע בתום הדיון כי יש לקבל את עמדת הנושים
בשאלת המשך ההליך או ביטולו.
משחלף המועד שנקבע להגשת עמדת הנושים ולא הוגשה
עמדה כלשהי, קבע בית המשפט בהחלטה מיום 13.1.2013, היא ההחלטה מושא הבקשה שלפני,
כי על החייב להשלים את חוב הפיגורים ולהגיש את הדוחות החסרים עד ליום 1.2.2013.
כמו כן, קבע בית המשפט כי התשלום החודשי יעמוד החל מיום 1.2.2013 על סך של 1,000
ש"ח "כדי [ש]תצמח תועלת לנושים מהמשך ההליך".
2.
כאמור,
ההחלטה ניתנה מבלי שמי מהצדדים ביקש להעמיד את התשלום החודשי על סך של 1,000
ש"ח ומבלי שהתקיים דיון מסודר בדבר יכולתו הכלכלית של החייב. יוער בנקודה זו
כי מדברי הכנ"ר בדיון מיום 28.11.2012 עולה שמדובר בחייב בן 72 שמתקיים מקצבת
זקנה חודשית בסך של 2,600 ש"ח ואשר אין לו לכאורה הכנסות נוספות. זאת ועוד,
אין חולק כי התשלום החודשי שנקבע בתחילת ההליך עמד על סך של 500 ש"ח, וכי
בהמשך הופחת התשלום החודשי לסך של 50 ש"ח בלבד לבקשת החייב (מבלי שהתקבלה
עמדת המנהל המיוחד לבקשה זו). דהיינו, תשלום חודשי בסך של 1,000 ש"ח הינו
גבוה באופן ניכר ממה שנפסק עד כה בהליך פשיטת הרגל של החייב הספציפי דנן.
3.
אין
חולק, ועסקינן במושכלות יסוד בדיני פשיטת רגל, כי תשלום חודשי של חייב בהליכי
פשיטת רגל צריך להיקבע על בסיס יכולותיו הכלכליות של החייב הספציפי. תשלום חודשי
בסך של 1,000 ש"ח (או בכל סכום אחר) עשוי להיחשב כנמוך בנסיבותיו של חייב אחד
וכגבוה בנסיבותיו של חייב אחר. המענה לשאלה זו תלוי בהכנסותיו ובהוצאותיו של החייב
הספציפי, כמו גם בנכסים שבבעלותו ושניתנים למימוש במסגרת הליך פשיטת הרגל. על מנת
לקבוע מהו התשלום החודשי ההולם בעניינו של חייב ספציפי מחייב הדין את החייב לצרף
לבקשת כינוס הנכסים מסמכים שונים המעידים על נכסיו, הכנסותיו והוצאותיו, כמו גם
להגיש דוחות חודשיים באופן שוטף. כמו כן, מחייב הדין את החייב להתייצב לחקירה, ככל
שיידרש, בין אם מדובר בחקירה בפני הכנ"ר או הנאמן ובין אם מדובר בחקירה בפני
בית המשפט במידת הצורך.
4.
הפועל
היוצא מכל האמור לעיל הינו כי לא היה מקום להורות בנסיבות העניין על תשלום חודשי
בסך של 1,000 ש"ח, מבלי שבית המשפט התבקש לעשות כן ומבלי שהתקיים דיון מסודר
בשאלת יכולתו הכלכלית של החייב. לפיכך יש מקום לקבל את בקשת רשות הערעור בנקודה זו
ולבטל את החלק בהחלטת בית המשפט המחוזי מיום 13.1.2013 שנוגע לשיעור התשלום החודשי
שיחול החל מיום 1.2.2013. הדיון בשאלת שיעור התשלום החודשי יוחזר לבית המשפט
המחוזי. התשלום החודשי ימשיך לעמוד על סך 50 ש"ח עד לקיום דיון מסודר בשאלת
יכולתו הכלכלית של החייב, שבסופו יכריע בית המשפט אם יש מקום להעלות את התשלום
החודשי לסך של 500 ש"ח כפי שטוען הכנ"ר. על מנת שהדיון יהיה יעיל וממצה,
יהיה על החייב להמציא את כל המסמכים הרלוונטיים לכנ"ר טרם הדיון (ומובן
שהכנ"ר רשאי לשנות עמדתו ולטעון שהתשלום החודשי צריך לעמוד על שיעור שונה מסך
של 500 ש"ח, ככל שיתגלה מהמסמכים שהנסיבות השתנו).
יודגש
כי ככל שהחייב לא ימציא את המסמכים הרלוונטיים טרם הדיון ולא ישתף פעולה עם ההליך,
יהיה רשאי בית המשפט המחוזי לשקול מחדש, בהתאם לחומר שיימצא לפניו, האם יש מקום
לבטל את ההליך או להתנות את המשך ההליך בתשלום חודשי בסך של 500 ש"ח כפי
שטוען הכנ"ר.
לבסוף
יודגש כי אין בהחלטתי דנן כדי לבטל את החלק בהחלטת בית המשפט המחוזי מיום
13.1.2013 שנוגע להשלמת חוב הפיגורים ולהגשת הדוחות החסרים עד ליום 1.2.2013. ככל
שהחייב טרם עשה כן, אני מאריך את המועד לכך עד ליום 1.6.2013 (ויודגש כי מדובר
בהארכה שניתנת לפנים משורת הדין). ככל שהחייב לא יעשה כן לאחר מועד זה, יודיע על
כך הכנ"ר לבית המשפט המחוזי על מנת שייתן החלטה
בדבר המשך ההליך.
5.
לנוכח האמור לעיל, אני מקבל את בקשת רשות הערעור ודן בה כאילו ניתנה רשות והוגש ערעור על פיה. הדיון יוחזר לבית המשפט המחוזי בהתאם להוראות הקבועות בפסקה 4 לעיל. אין צו להוצאות.
ניתנה
היום, י"ב בסיון תשע"ג (21.5.2013).
ש ו פ ט