רע"א 10010/01 אלי ממן נ. יעקב צין

המבקש, בעל זכויות במקרקעין שעליהם תחנת דלק ועסקים נלווים, ניהל משא-ומתן, בו השתתף גם המשיב 2, עם המשיב 1 למכירת זכויות אלה. על רקע זה, בחודש אוקטובר 1995 שילם המשיב 1 למבקש סכום השווה ל175,000- דולר, אך בסופו של דבר לא יצאה העסקה אל הפועל.

משכך, ולאחר שהמבקש סירב להשיב לו את הכסף, הגיש המשיב 1 תובענה לבית-משפט השלום בחיפה כנגד המבקש להשבת כספו. המבקש השיב בכתב הגנה ובהודעת צד שלישי למשיב 2, וטען כי הוא אינו חייב להשיב את הסכום, בעיקר מכיוון שהוסכם בין הצדדים שסכום זה יישאר בידיו גם אם העסקה לא תצא אל הפועל, וכך גם הוצג לו על-ידי המשיב 2; ולחלופין, כי הוא זכאי לפיצוי על נזקים שונים שנבעו מאופן ניהול המשא-ומתן על-ידי המשיבים בדרך שאיננה תמת-לב, וטען טענת קיזוז.

בית-משפט השלום בחיפה (השופטת אריקה פריאל), קבע, על סמך הראיות והעדים שהופיעו בפניו, כי הכסף ניתן כמקדמה על חשבון התמורה החוזית, וכי המשיבים אינם אחראים לנזקיו של המבקש. נפסק, כי על המבקש להשיב למשיב 1 את מלוא הכסף, והודעת המבקש לצד שלישי והתביעה שכנגד נדחו.

על פסק-הדין הגיש המבקש ערעור לבית-המשפט המחוזי בחיפה.

בית-המשפט המחוזי (השופטים מיכה לינדנשטראוס, סלים ג'ובראן ויצחק דאר) דן בטענות המבקש ודחה את ערעורו. נקבע כי בית-משפט השלום ניתח כראוי את הראיות שהיו בפניו והגיע למסקנות המבוססות עליהן.

מכאן בקשת רשות-הערעור שבפניי, שבגידרה חוזר המבקש בעיקר על טענותיו שטען בפני הערכאות הקודמות.

יש לדחות את הבקשה. עניינו של המבקש נדון והוכרע בשתי ערכאות. הערכאה הראשונה ביססה את הכרעתה על הראיות שבפניה, והכרעתה אושרה בבדיקה נוספת על-ידי ערכאת ערעור. המבקש בבקשתו לא הצביע על שאלה עקרונית כלשהי המצריכה הכרעה נוספת בערכאה שלישית. הבקשה נדחית איפוא.