רע"א 10084/01 יובל הנדסה בע"מ נ. "רצץ" תעשיות מוצרי בנייה בע"מ

1.זוהי בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי בחיפה בה נדחתה בקשת המבקשים למינוי מומחה נוסף על המומחה שנתמנה על ידי בית המשפט ומסר חוות דעת ונחקר עליה.

המחלוקת סבה סביב האחריות לפגמים במרצפות שהונחו בדירות במספר בתים משותפים סמוכים כשהשאלה המרכזית היא על מי רובצת אחריות זו, על היצרן או על הקבלנים.

2.בית המשפט מינה מומחה מטעמו כאשר עולה מן הפרטיכל מיום 14.12.97 כי ב"כ המבקשים וב"כ המשיבה 1 התנגדו לבקשה אם כי הוסיפו כי אם בית המשפט יחליט על מינוי מומחה אין הם מתנגדים לד"ר זלינגר שאכן מונה. התנגדותם למינוי המומחה מאפשרת להם להגיש חוות דעת מטעמם שככל הנראה הוגשו ומכל מקום היו בפני המומחה. בית המשפט סבר כי חוות הדעת של ד"ר זלינגר מקיפה וחד משמעית ולפיכך אין מקום למינוי נוסף.

3.חככתי בדעתי אם יש להתערב בהחלטת בית המשפט המחוזי או אם לא ראוי להשאיר את העניין לערעור על פסק-הדין שיינתן. לאחר עיון, בכל החומר שהוגש, החלטתי שלא לעשות כן.

הבקשה אינה מעלה שאלה שראוי ליתן עליה רשות ערעור על פי הקריטריונים הנקוטים בידינו למתן רשות כזו. זוהי החלטה שרבות כמותה ניתנות על ידי ערכאה דיונית במהלך דיון, על פי שיקול דעתו ולפי מיטב הבנתו ושיפוטו של בית המשפט. העובדה שמומחה נוסף יכול אולי להגיע לתוצאה אחרת ואולי לשנות את תוצאות המשפט בשאלת האחריות, אינה עילה מספקת למתן רשות ערעור במהלך המשפט. זה טיבן של חלק נכבד מהחלטות הניתנות במהלך משפט ולא ניתנת עליהן רשות ערעור.

4.התביעה הוגשה ב1997-. הדיון בה הוא בעיצומו. הצדדים שהתנגדו למינוי מומחה הסכימו לזהותו של ד"ר זלינגר, אם יחליט בית המשפט למנות כזה. מכאן, שלא חלקו על מומחיותו.

בסופו של יום בית המשפט ולא המומחה הוא המכריע והפוסק. בית המשפט אינו "חותמת גומי" על חוות דעתו של המומחה. עליו לפסוק לא רק על פי חוות דעת המומחה, אלא על פי כל חומר הראיות שלפניו לרבות חוות דעת של הצדדים אם הוצגו כראיות (במקרה של אי הסכמה למינוי מומחה).

6.מינוי מומחה נוסף כיום, לא בהכרח מקצר את הדרך שתהיה פתוחה בפני המבקשים בערעור על פסק הדין אם יוגש כזה ואם השאלה תהיה עדיין רלבנטית, וגם אם יש בכך כדי לקצר, אין זו עילה מספקת למתן רשות ערעור.

7.הבקשה נדחית. בנסיבות העניין, אינני מוצאת לעשות צו להוצאות.